עבור צביה קזיוף, תהליך התכנון נבנה סביב ההבנה שהמרחב צריך להכיל שגרה פעילה של שלושה בנים, אך במקביל לייצר תחושת שקט, יציבות ורציפות.
הדירה נמסרה במצב של שלד כמעט מלא – חללים ריקים, תשתיות בסיסיות בלבד וחלוקה ראשונית שלא נשאה כל אופי. קזיוף בחרה לראות במצב הזה יתרון, שאִפשר לה לבנות מחדש את הדירה מן היסוד ולתכנן אותה בהתאמה מלאה לאורח החיים של הדיירים. כבר בתחילת הדרך הוגדרה שפה עיצובית שנשענת על קו גברי נקי ומאופק, אך כזה שאינו קר או נוקשה, אלא משלב בתוכו שכבות של רוך, חומריות טבעית ונוכחות שקטה.
אחד המהלכים המשמעותיים בתכנון היה הדגשת גובה החלל והתייחסות מודעת לפרופורציות. התקרה הגבוהה שנבחרה יוצרת תחושת מרחב ופתיחות, ומאפשרת לעבוד עם גוונים עמוקים וחומרים דרמטיים מבלי לייצר עומס. האור הטבעי מתפזר ברכות ומחזק את התחושה האלגנטית והמאוזנת של הבית כולו, כזה שאינו מבקש להרשים, אלא לייצר חוויה רגועה ויציבה לאורך זמן.
חלל המגורים המרכזי תוכנן כמרחב משפחתי פעיל שמצליח לשמור על איפוק עיצובי. פלטת הצבעים העמוקה – שחורים, חומים, אפורים ובז’ים – מייצרת בסיס גברי מובהק, אך הבחירה בטקסטיל רך, בפרטים מעוגלים ובתאורה רכה מאזנת את המראה ומכניסה תחושת בית. קיר הכוח, שבתוכו שולב קמין, אינו רק מוקד עיצובי אלא מערכת תכנונית שלמה הכוללת פתרונות אחסון נסתרים, שילוב מערכות ומקום לפריטים אישיים של בני הבית, כך שהחלל שומר על מראה נקי מבלי לוותר על פונקציונליות יומיומית.
