הטמפלרים, אנשי אדמה ויצירה, היו חברי תנועה דתית גרמנית שהתיישבה בישראל במחצית השנייה של המאה ה-19 . הם הקימו מושבות קהילתיות סגורות, בזיכרון יעקב, בני עטרות, חיפה בית לחם הגלילית ושכונת שרונה בתל אביב. הם עסקו בחקלאות מודרנית, גפנים, פרדסים ובעיקר פרות וייצור גבינות. היו להם מפעלים משפחתיים לייצור שמיכות ואפילו, הטביעו מטבעות כסף לשימוש במושבות שלהם. היות וחלק מחברי הקהילה השתייכו למפלגה הנאצית, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, גורשו כל הטמפלרים מישראל.
גמלון ברוחב הבית
אדריכלות טמפלרית
בית העם הטמפלרי במושבה הגרמנית בחיפה שהיה המבנה הראשון שנבנה על ידם, שימש כמודל קבוע עליו התבססה האדריכלות הטמפלרית בכל הארץ. מבנים מלבניים, חלונות קטנים, מרפסות עץ תלוית, גמלונים לרוחב הבית ומדרגות חיצוניות. בזכות זיקת לאדמה וסביבתם, במבנים, שיש בהם רמז לסגנון הבנייה הגרמנית, בשילוב קשתות מזרחיות, הם השתמשו באבן מקומית.
