מטבח בשני צבעים ("למה שניים כשאפשר אחד?"), מטבחי דקל. צילום: ניר עצמון
עיצוב בית הוא תהליך מרתק אך סיזיפי, שרווי בהחלטות, שיקולים והצעות למכביר, אותם הדיירים צריכים לקחת על עצמם או לסמוך על המעצב שמלווה אותם בדרך. המעצבים יציעו רעיון חדש ומרגש, אבל כשיספרו עליו ללקוחותיהם, בעלי הבית, יתברר להם שהוא מרגש רק את עצמם. מה שלחלק נראה טריוויאלי, נכון, זורם ובגדול לא סיפור כזה גדול, נתקל בחומה בצורה של אישה מזועזעת, בעל לא בשל או מיני סיבות שפשוט לא נראות לדיירים, שהבית הוא בסופו של דבר שלהם. מטבח בשני צבעים יכול להיתקל בתגובה כמו "למה שני צבעים כשאפשר רק צבע אחד" וספה ורודה ב"מה אני, ילדה?" והדוגמאות רבות. גיבשנו רשימת הצעות עיצוביות חדשניות, שדיירים דחו מיידית או לא היו מוכנים לשמוע עליהן, ומה היה ההסבר מניח הדעת שלהם וגם של המעצב.
טפט? זה של זקנים!
חיפוי הקיר שכיכב בבתים בשנות ה-70 ירד מהבמה במתכונתו דאז וחזר לכבוש את הקירות לאחר כמה עשורים, כשהוא עשיר יותר בדוגמאות וקל יותר לשימוש והסרה. אבל זה לא אומר שהדעות הקדומות הסתלקו. "חלק מהאנשים עוד חושבים שזהו חיפוי מאוד עבה, שמאוד מכביד על החלל ואפילו מקטין אותו", אומרת המעצבת אורית וילקר, "והעניין נובע מחוסר ידע בכל הקשור לחדשנות של חיפוי קיר מסוג זה". כשהציעה לדיירת טפט, היא הסתכלה עליה במבט מבוהל ואמרה: "טפט?? זה של זקנים! מזכיר לי את הבית של סבתא". מבחינת וילקר, טפט הוא חיפוי קיר בעל נוכחות וכוח, מוסיף ממד נוסף לעיצוב ויכול להפוך את החדר בן רגע ללא פחות ממרהיב.
מזמן לא לזקנים. עיצוב: אורית וילקר. צילום: יאנה דודלר
שליכט באמבטיה? יהיה לי עובש!
אם יש דבר שמפחד ישראלים באמבטיה, הרי היא רטיבות, לחות ועובש, ולכן אחרי בדיקות הרטיבות השונות הם מעדיפים לחפות את הקיר באריחי קרמיקה או גרניט פורצלן מרצפה ועד תקרה, מה שבטוח. כשהמעצבת יעל יגר הציעה לדיירים להחליף את האריחים בשליכט אקרילי בתוך המקלחון, היא רצתה להשיג מראה של מקלחת ספא בצימר מפנק, כששליכט בגוון בז' אפרפר יכניס חום לחדר הרחצה. "הדגשתי שהחומר מיועד לחיפוי חיצוני של בתים והוא עמיד מאוד בתנאי מזג אוויר, כולל רטיבות, ואפשר להשפריץ עליו עם צינור מים לניקוי, אבל לדיירים היה קשה לעכל את החידוש, הם חששו שלא ניתן יהיה לנקות את השליכט או להיפטר מריחות שנספגים עליו וחזרו לקרמיקה. למי שחושש, אני ממליצה על חיפוי קרמיקה בגב האסלה ובמקלחון עצמו, והשאר שליכט דקורטיבי".
השפרץ כפי יכולתך? עיצוב: יעל יגר. צילום: ליאור טייטלר
רהיט וינטג׳? כמה כאלה זרקנו!
אוהבי הנוסטלגיה יתלהבו מפריטים ישנים וישלבו אותם בעיצוב הבית, מחבקים את הווה בלי לזנוח את העבר. אבל לא כל אחד מוכן להכניס פריט כזה לביתו, במיוחד אם צריך לרכוש אותו במיוחד מחנות עתיקות או אם נשאר בדירה הישנה ואפשר להיפטר ממנו לשלום. "איכס, זה של זקנים" ו"פחחחח… כמה כאלה זרקנו" הן שתי תגובות טיפוסיות שקיבלה אסנת הרמתי מהחנות "כך אנחנו – The Way we Are" כשעסקה במכירת וינטג', כשמצד שני היו את אלה שהתרגשו עד עומק ליבם מהפריטים שהזכירו להם את בית סבתא. גם המעצבת רויטל רודצקי יודעת לספר על מקרמה או חפצים ישנים שניסתה לשלב בעיצוביה, ונתקלה בתגובה: "זה עושה לי דה ז'ה וו עם ריח הנפטלין". "דווקא בחללים נקיים עכשוויים רהיט וינטג' יכול לספק טוויסט בעלילה ולהכניס עניין רב בחלל", אומרת המעצבת רוית רוד, "רהיטי וינטג' הם בעלי אופי רב, מחממים ומספרים סיפור. יש להם אופי על זמני, וניתן לחדשם, לצבוע אותם ולהתאימם לכל חדר".
ארון צהוב? נועז מדי!
שימוש בצבע הצהוב מכניס רוח רעננה, צעירה ושובבה לחלל, אבל לדיירים צעירים שבדיוק נולדה להם תינוקת היה זה צעד נועז מדי. "הדירה הייתה ישנה ועייפה, ורציתי לרענן אותה ולתת לה מראה צעיר יותר, כך שתתאים לבני הזוג ולאנרגיות שלהם אחרי לידת הילדה", מספרת מעצבת הפנים טל ויסמרק רצון. "התקציב לא היה גבוה ולכן הייתי צריכה לשדרג את רוב הריהוט הקיים ולא לרכוש חדש. הצעתי לצבוע את הארון בסלון בצהוב כדי להכניס קצת צבע ושמחה לדירה. הם הופתעו מההצעה וחששו מאוד. הם עוד לא הבשילו לזה, אבל אני עדיין עובדת על זה".
זהב? זה לא אנחנו!
שילוב של פריטים מזהב ופריטים מטאליים בכלל, הפך בתקופה האחרונה ל"מכרה של זהב" ממש, וניתן לראות אותו ברגלי רהיטים, בגופי תאורה, בריפודי בדים ושלל מוצרים וחפצים לעיצוב הבית. "כשהצענו ללקוחות ספציפיים להוסיף קצת פריטים עם זהב הם מיד הגיבו שזה מוגזם מדי, זה לא הסגנון שלהם ו'זה לא אנחנו'", מספרות מעצבות הפנים יעל גרזון ונועה קרביץ. "לדעתנו, נגיעות של זהב נותנות עומק ועושר לחלל. אנשים כל כך רגילים לראות ניקל או כסף בכל מקום, ובעיקר בתור פרזול ומייחסים את הזהב רק לתכשיטים, אבל הם שוכחים שזהב הוא אופציה לפרזול או פריטים משלימים".
לֶבֶד? תופס אבק!
חיפוש מתמיד אחרי קישוטי קיר מקוריים הוא נחלתם של מעצבים, שרוצים לצאת משטנץ התמונות ולהוסיף לדירה טביעת יד שונה ומיוחדת. כשמעצבת הטקסטיל תמר ניקס הוציאה את קולקציית חיפויי הקיר שלה מלבד, היה זה חידוש לא רק מבחינת קישוטי הקיר אלא גם מבחינת שימוש מפתיע בחומר כמו לבד. מספרת מעצבת הפנים מירב הראל: "התבקשתי לחמם את האווירה, ליצור משהו ביתי בקיר ענקי עם תקציב לא גבוה. בחרתי במדבקות הקיר מלבד, שניתן ליישם במגוון צורות וצבעים, שמשוות לקיר מראה יוקרתי ולי הזכירו כוורת שתתרום לתחושת חמימות, אבל הדיירים לא אהבו צורות גיאומטריות, חשבו שמשושה משדר דווקא קור, וחששו שהלבד יתפוס אבק". מעצבת הטקסטיל תמר ניקס, שמשושי הלבד הם פרי יצירתה, מרגיעה: "שואב אבק מבצע עבודה מעולה גם על קירות".
משושי הלבד שהוצעו לדיירים. הדמיה: מירב הראל, קפסולה עיצוב פנים
שחור? קר ומקטין!
הצבע השחור נכנס בעוז לבתיהם של האמיצים, והוא היום חלק בלתי נפרד מלוק אורבני, מודרני שרואים בכל חנות בתחום. לדיירים שביקשו ממעצבות הפנים שחר הכט ולירון שנהר בית באווירה יוקרתית אך עם זאת חמה ונעימה, שקטה והרמונית, הוצע ריצוף שחור ומבריק שיעניק יוקרה יחד עם עומק ותחושה של גודל. "הם חששו מאוד בגלל הסטיגמה ששחור זה מרזה ומקטין ופחדו לראות 'שחור בעיניים' ולקבל תחושה של בית קר ומדכא. במקום ללכת על בטוח ולבחור בדמוי שיש שמנת כלשהו, הצגנו להם הדמיה עם רצפה שחורה ומבריקה והצעתנו התקבלה. עם שימוש נכון באבזור, ריהוט ותאורה התקבל מראה הרמוני, חם ואינטימי כפי שהם ביקשו, וזאת בלי לוותר על היוקרתיות ואפקט הוואו".
שחור זה מרחיב. הדמיה: סטודיו אלפנט
קיר זכוכית באמבטיה? את צוחקת עליי!
אחד הפתרונות המוכרים להתמודדות עם חלל קטן, הוא להשתמש בקירות זכוכית, שיספקו תחושה של גודל ומרחב בשל שקיפותם. כשמעצבת הפנים טליה כהן אבוטבול ליוותה זוג בעיצוב דירת קבלן, היא הציעה להוריד את קיר המקלחת וליישם במקומו קיר זכוכית. "המטרה הייתה לרווח מעט את החדר, להכניס עוד אור לחלל דרך חלון המקלחת ולתת תחושת פתיחות. הבעל חשב שאני צוחקת ותחושת הפתיחות שרציתי הייתה בשבילו נועזת מדי, למרות שהצעתי זכוכית מודפסת שעדיין תשמור על פרטיות".
עם כל הכבוד למעצבים יש להתחשב ברצונות ובטעם הדיירי
עם כל הכבוד למעצבים, עליהם להתחשב ברצונות ובטעם ובצרכים של דיירי הדירות שמבקשים לשפץ את דירותיהם ולהיעזר במעצב לשם כך, ואכן למעצבים יש הרבה רעיונות מוגזמים שלא תמיד הולכים ביחד עם פרקטיות וביתיות ושימושיות בבית
הדמייה ממוחשבת תמיד נראית יותר טוב במציאות
למשל ההשתקפות בריצפה השחורה, במציאות זה לא בהכרח יהיה כלכך יפה, וגם הדוגמא עם ה״לבד״ ... מעניין אם יש תמונות שמראות איך זה יראה במציאות
רצפה שחורה
כשהרצפה שחורה מנסיון שלי, רואים כל טביעת אצבע, אפילו לא צריך כתמים בשביל שהרצפה תראה לא מבריקה, ובמיוחד כשזה שטח גדול ולא נגיד שולחן קטן שניתן לנקות לעיתים קרובות, צריך לחשוב שזה יהיה פרקטי...
לחלק גדול מהישראלים, עיצוב
עם רהיטי וינטג', דומה למי שמכיר רק יין פטישים מצה"ל, ומזמין במסעדה שטו רוטשילד בציר 1906.
מדברים על דבר אחד מראים דבר אחר...
למה הצילומים לא מציגים את הנושאים שאתם מדברים עליו? לבד? זהב? טפטים?