הרוח הישראלית: ספר חדש המתעמת עם השאלה, מהי הרוח הישראלית באדריכלות

רמי וימר: "מאז תחילת מסעותיי בחו"ל, תהליך תכנון הפרויקטים בארצות אירופה, בדגש על ארצות מזרח אירופה, היווה מבחינתי אתגר כפול"

 
אדריכל: רמי וימר 

במדינה קטנה הנתונה להשפעות מכיוונים שונים, בארץ מיזוג גלויות ותרבויות, במקום בו חלק מהתושבים רוצים להיות, או לפחות להרגיש שם ובני עמים מארצות אחרות שרצו להיות כאן והטביעו את חותמם, נשאלת השאלה האם יש אדריכלות ישראלית? התשובה אינה חד משמעית. מבנים שונים ומגוון צורות התיישבות מהווים עדות למה שהתחולל בארץ בתחומים שונים אשר השפיעו על האדריכלות, מתקופת טרום הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל ועד היום, האם אנחנו נמצאים בדרך הנכונה ליצירת זהות אדריכלית לאומית ייחודית?

ימים יגידו.

סיפורה של האדריכלות המקומית המהווה חלק מההיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, מתחילה בתקופת השלטון העות'מאני. שלהי המאה ה-19 ,חברי העלייה הראשונה מגיעים מאירופה ממקומות אחרים בעולם, חלקם מהווים את קבוצת חובבי ציון ואגודת ביל"ו, הם מקימים כשלושים ריכוזי מגורים קטנים. השפעת הסגנון הערבי, שהיה אופייני למקום באותה עת, ניכר במבנים שנבנו על ידם  מחומרים טבעיים שנמצאו  בסביבה. דעתם לא הייתה נתונה לאדריכלות,  הדבר היחיד שהנחה אותם היה הישרדות. מהעלייה השנייה שהייתה מורכבת ברובה מצעירים רוסיים, נשארו לנו העדויות הראשונות של בנייה מתוכננת בצורת יישוב חדשה – מושבה, צורת התיישבות שבמשך השנים עם התעבותה הפכה למושבים, לעיירות ואף לערים, אחת מהדוגמות לכך היא רמת גן שהוקמה אמנם בשנים מאוחרות יותר אך כאמור, החלה כמושבה חקלאית והפכה לעיר.

תחילת המאה ה-20. העלייה השלישית, בארץ מתחיל המנדט הבריטי, קבוצות של צעירים ממזרח אירופה הדוגלים בשוויון חברתי ובחקלאות, יוצרים שתי צורות התיישבות חדשות המבוססות על שותפות, מושבים שיתופיים וקיבוצים. שתי צורות התיישבות שללא ספק השפיעו רבות על האדריכלות בארץ. בתים קטנים עם גגות אדומים טבולים בצמחייה ופריחה. תפנית חדה בתפישתה של מהות ההתיישבות בארץ מורגשת במסגרת העלייה הרביעית. המייחד את העלייה הזאת, לעומת קודמותיה, היה עובדת התיישבותם בערים. רבים מתוכם השקיעו מכספם בנכסי נדל"ן ובבנייה מניבת רווחים. הם שהכתיבו את סגנון הבנייה לפיו קומת הקרקע הייתה קומה מסחרית, מעליה קומת מגורים אשר ברוב המקרים הייתה שייכת ליזם, והקומה העליונה שהושכרה לתקופות ארוכות, תחת מושג חדש באותם ימים, דמי מפתח. אם עדויות השפעתה של העלייה הרביעית ניכרות עד היום ברחובות הדרומיים של ערים רבות, הרי שהעלייה החמישית, מהיבט אדריכלות למגורים, השפיעה בעיקר על בניית שכונות מגורים בפאתי הערים ויישובים הומוגניים שנועדו למעמד הבינוני ובעיקר לבעלי מקצועות חופשיים  . בתקופת העלייה החמישית, בה נבנה בית חולים אסותא שבמשך שנים רבות היווה נקודת ציון אשר סביבה התפתחה תל אביב הצפונית, הוקמה התזמורת הפילהרמונית, והושקעו משאבים בהרחבת מוסדות לימוד גבוהים. בתל אביב, בחיפה ובירושלים, החלו אדריכלים המזוהים עם הסגנון הבינלאומי באדריכלות המודרנית – הבאוהאוס, להתנצח מול האדריכלים שהקימו בניינים בארץ בסגנון האקלקטי. תוצאות ההתמודדות האדריכלית דאז, קיימות עד היום. מבניה ברובם נכללים ברשימת המבנים לשימור.

השפעתם של העולים שהגיעו ארצה משחר יישומו של החזון הציוני ועד היום לא הייתה בלעדית. לפני שמדינות אירופאיות רבות, בתקופת שלטון הטורקים ומאוחר יותר בתקופת המנדט הבריטי, הטביעו את חותמן בארץ על ידי רכישת אדמות אשר עליהן בנו אזורי מגורים ומבנים ציבוריים בסגנון אדריכלי המזוהה עם ארצם, עובדות שנשארו  עד היום כשכונות הגרמניות בחיפה, ירושלים ותל אביב, השכונה האמריקאית, מגרש הרוסים בירושלים ואפילו שכונת משכנות שאננים שנבנתה על ידי הבריטים במימונו של סר משה מונטיפיורי, שלטה הבנייה הערבית. בערים, הבנייה למגורים אופיינה בחצרות פנימיים, אלמנט אדריכלי שמתחבר לרעיון עכשווי של אדריכלות קהילתית החוזר אלינו בממדים אחרים הרבה יותר גדולים. הבנייה הכפרית הערבית הצטיינה במשך שנים בהתמזגותה בנוף, סממן מובהק, שלאחרונה, בעקבות גורמים שונים של גדילה משמעותית באוכלוסייה והתעשרות, הולך ונעלם.

במבט מן החוץ אל עבר הנעשה מבחינה אדריכלית בתוך ארצנו הקטנה, אפשר לציין כמה וכמה דברים שהיו כאן ונעלמו, ודברים אחרים שנשארו ומשמשים בסיס להתפתחותה, של מה שיכול להיקרא אדריכלות ישראלית. די אם אציין את השיכונים של שנות החמישים אשר היו ממוקמים בפאתי העיר שעם התרחבותה הם הפכו למרכזה.  תקופת הברוטליזם שבתחילה הבנייה בה התבטאה בעיקר במבנים ציבוריים, ואופיינה בבטון החשוף שהתאזרח כאן לצד עיר הבאוהאוס הלבנה, ומצא את דרכו לבנייה פרטית מודרנית. השגשוג הכלכלי בשנת 1967 שהביא להקמת שכונות שלמות של בנייה פרטית שהקשר בין הבתים שנבנו דאז לבין סגנון אדריכלות מוגדר מקרי בלבד, אם קיים בכלל. בנייה פרטית מודרנית במושבים ועל גבי אדמות חקלאיות שהופשרו לבנייה בקיבוצים. השפעות שישראלים המטיילים בעולם החזירו אתם ארצה כהצהרת געגועים למקום שהיו רוצים לחזור אליו ואולי אפילו לגור בו תקופה מסוימת. צבעוניות מרוקאית, כפריות  טוסקנית, רומנטיקה מפרובאנס, רוגע יפני, וקסם הלופטים של ניו יורק. אך עיקר התקדמותה של האדריכלות הישראלית מורגשת בערים, השינוי החל עם בניית מגדלי משרדים ומסחר שעד מהרה התפתחו למגדלי מגורים הצומחים לגובה ומשנים את קווי האופק של הערים בארץ.

לכתיבת הספר על "הרוח הישראלית" בתחום האדריכלות פניתי לעשרה אדריכלים מובילים בתחומם. עדותם המקצועית מהווה חלק נכבד באדריכלות המקומית. כמה מהאדריכלים שנבחרו להופיע בספר, מייצגים באמצעות היצירות שלהם את  האדריכלות הישראלית גם מעבר לגבולות המדינה.  חדווה אלמוז