נפרדים מהכיכר: כך ישפיע תכנונה החדש של כיכר דיזנגוף על סביבתה

כיכר דיזנגוף מחזירה עטרה ליושנה, והרחובות סביב יכולים רק להרוויח. עליית ערך לנכסים, מסחר תוסס ומיתוג נחשק הם רק ההתחלה. להתראות כיכר, שלום דיזנגוף

כמעט 80 שנה עברו מאז נבנתה בלב תל אביב כיכר צינה דיזנגוף, שנקראה על שם אחת ממייסדי העיר תל אביב ואשתו של ראש העיר הראשון שלה, מאיר דיזנגוף. הכיכר הייתה מעגל תנועה שבמרכזו בריכת נוי ומסביבו פסטורליות ובניינים בסגנון האדריכלי הבינלאומי. היום, לאחר תהפוכות והזנחה, מחלוקות ותוכניות, ולאחר שדחפורים נגסו בבטון שהגביה אותה מעל הכביש, היא מתחילה לשחזר את המראה הראשוני, בתקווה לשחזר את גם את ימי התהילה שלה.
כיכר דיזינגוף התכנון המחודש של הכיכר. הדמיה באדיבות עיריית תל אביב
לאחר הקמתה ב-1938 הפכה הכיכר למוקד משיכה ונערכו בה אירועים שונים. בתי הקולנוע, החנויות ובתי הקפה מיצבו את הרחוב כולו כמקום הנכון להיות בו. בסוף שנות ה-70 הוחלט להגביה את הכיכר ולאפשר מעבר חופשי להולכי רגל, כדי להזרים את התנועה הרבה מתחתיה. מהלך זה, לצד פתיחתו של דיזנגוף סנטר, נישל את הכיכר ממעמדה, ולאט לאט גברה ההזנחה בה ובסביבתה. בשבועות האחרונים, לאחר שבמשך שנים הועלו הצעות להחזיר את הכיכר למפלס הרחוב, הסתיים המהלך להסיר אותה כליל כדי לפנות מקום לתכנון מחודש, העולה בקנה אחד עם המקור. יצאנו לבדוק כיצד ישפיע השינוי התכנוני הזה על היבטים שונים המאפיינים את הרחוב.
התחדשות עירונית: באזז עירוני מחודש

הריסתה של הכיכר המקורית ב-1978 ובניית הכיכר המוגבהת, המשמשת בעיקר כציר נוח לאוטובוסים החולפים מתחתיה, עקרה בבת אחת אייקון היסטורי רב חשיבות, מחקה 40 שנה של היסטוריה מפוארת והפכה את האזור כולו למנוון מסחרית. אדריכלית רותי הרשקוביץ, מומחית להתחדשות עירונית, שמשרדה ממוקם לא הרחק מהכיכר, סבורה כי הקמתה המחודשת של הכיכר תשפיע על חיי העיר. "תראו לי עיר גדולה, בינונית או קטנה באירופה, שאין לה לפחות כיכר עירונית אחת משמעותית", היא אומרת. "ברומא תבקרו בכיכר מזרקת טרווי, פיאצה נבונה, פיאצה דה לה רפובליקה או פיאצה די פיורי. בפריז תבקרו בשער הניצחון או בפלאס דה לה קונקורד. בלונדון תבקרו בפיקדילי או בלסטר סקוור ובניו יורק תבקרו בטיימס סקוור". לא מדובר בכיכר עצמה, אלא בעיקר בווייב שהיא מקרינה סביבה. "כיכר דיזנגוף ההיסטורית הקרינה לעבר הרחוב וסביבותיו", אומרת הרשקוביץ, "והפכה אותם ללב הפועם של תל אביב. לא במקרה כל המי ומי הסתופפו ברדיוס שלה, החל מקפה כסית ורוול ועד התיאטרון הקאמרי או מסעדת קליפורניה המיתולוגית של אייבי נתן".
כיכר דיזינגוף הכיכר בימיה הראשונים. צילום: מתוך Wikimedia Commons 
ערך נדל"ני: רוטשילד החדש 

בנוסף לווייב הרוחש מסביב, גם מבחינה נדל"נית יהיו תוצאות למהלך. בדיקת פוטנציאל עתידי שערך שמאי המקרקעין ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מעלה כי הרדיוס שיושפע מהכיכר יתחיל מבוגרשוב-קינג ג'ורג' מדרום ועד לאזור הצפון הישן והנמל מצפון. "רוכשי נכסים מסתכלים על ערך הנכס עצמו אבל גם על המיקום האטרקטיבי שלו, וכשם שהיום גרים 'על רוטשילד', 'ליד הים' או 'ליד שוק הפשפשים ביפו', כך בשנים הקרובות יגורו 'בדיזנגוף ליד הכיכר'", אומר כהן. הרחוב עצמו, כמוביל לעבר הכיכר, ישנה את פניו לבלי היכר, וחתך הרוכשים שיגורו בו ובסביבותיו יהיה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה ביותר. אם בהמשך יוחלט להפוך חלק מהרחוב למדרחוב, כפי שנוסה בעבר בקטע שבין פרישמן לכיכר, ערך הנכסים יעלה עוד יותר, סבור כהן, ולכך יש להוסיף את העובדה שחלק נכבד מהבניינים באזור מקוטלגים לשימור, גורם השפעה נוסף.
כיכר דיזינגוף היו ימים, המזרקה של אגם. צילום: Linneah Anders
שימור: מקום של כבוד למבנים

הורדה של הכיכר למפלס הרחוב חושפת את מראה הבניינים שמסביב, שתוכננו בסגנון אדריכלי מובהק השייך לתל אביב של אותה תקופה והוסתרו עד עתה. חלקם יימצאו כמתאימים לשימור, וערכם יעלה בשל הייחודיות שלהם, אבל מאידך לא ניתן לבצע בהם תמ"א 38 או פינוי בינוי. המפתח הנכון לשילוב הכיכר עם האזור יהיה מהלך תכנוני מחודש שתיזום העירייה. אדריכלית הרשקוביץ: "מהלך זה ישמר את אופיו של האזור, אך גם יאפשר לבניינים שאינם עומדים בקריטריון של שימור, להוסיף קומות או לעבור 'מיני פינוי בינוי' כדי לענות על ביקושים של צעירים ומשפרי  דיור להתגורר באזור". מדובר לדוגמה בתוספת משמעותית של דירות קומפקטיות בנות 2 ו-2.5 חדרים, שיתאימו לחתך האוכלוסייה שתעקור לאזור – זוגות צעירים, להט"בים, רווקים ורווקות, מצמצמי דיור מבוגרים, אמנים ועוד. "אני מודעת לצורך העז לשמר מבנים, אולם בסופו של דבר צריך גם להעניק מענה נכון לתושבים. כדי שמתחם הכיכר המתחדשת ירים את האזור כולו, הדעת נותנת חשיבה מחדש".
מיתוג העיר: אזור חדש לבילוי

החזרת הכיכר למצבה הראשוני מחזירה לתל אביב את אחת הכיכרות העיקריות שהיו מנכסיה ואיבדו ממרכזיותן עם השנים. ממתגת הערים שיר הספרי מציינת, כי כיכר המדינה מוזנחת כבר 60 שנה, וכיכר מלכי ישראל הפכה לכיכר רבין ומשמשת בעיקר לעצרות פוליטיות ולא ככיכר עירונית. "בעזרת כיכר דיזנגוף מקבלת תל אביב הזדמנות פז למתג עצמה מחדש ולהתחרות בשדרות רוטשילד, שנטלו את הבכורה בשנות ה-30 עד ה-50 של המאה שעברה. יש בה לא רק מאות בניינים לשימור, אלא גם עשרות מסלולי תיירות פוטנציאלים בין בניינים וחצרות שיכולים להציב את האזור על מפת התיירות הישראלית והבינלאומית", היא אומרת. מאחר שהעיר הופכת בשנים האחרונות לצעירה יותר, צפויה גם התעוררות של מסעדות גורמה, לופטים לאמנים ועוד, כפי שקרה באזור הנמל ומתחם בזל. "זה הווייב שהיה חסר לאזור במשך עשרות שנים".
כיכר דיזינגוף ימי הכיכר המוגבהת. צילום: Felix Rubinstein 
תנועה: לשמור על האינטימיות

הורדת הכיכר למפלס הרחוב תשפיע על תנועת התחבורה הסואנת ממילא, וסביר שההתעוררות שלעיל רק תוסיף לאזור עשן אגזוזים. כדי לשמור על האינטימיות בכיכר עירונית, טוענת הרשקוביץ כי ניתן להגביל את התנועה ברדיוס הרחובות מסביב לכיכר, רק לדיירים ולתחבורה ציבורית, ולמצוא חלופות נאותות לכך בצירי תנועה אחרים. אחד הפתרונות האפשריים הוא לייצר מערך יעיל ונרחב של מיניבוסים שישמשו כשאטלים בין אזורי החנייה המרוחקים יותר (דוגמת בית הלוויות באזור נמל תל אביב) לבין אזור הכיכר. "תהיה בכך אי נוחות מסוימת, אולם צביון הכיכר יישמר", הוא אומרת ומזכירה כי גם בערים רבות באירופה התנועה במרכזי העיר מוגבלת.
מרכזית
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בודק...