חנויות פופ אפ: הקונספט החדש שכובש את עולם העיצוב הישראלי

יותר ויותר מעצבים ישראלים מוותרים על חנות פיזית משלהם ושוכרים לשבוע חלל מתחלף. עד כמה זה מוצלח ולמה שווה גם לכם להגיע?

יש חנות קטנה בשינקין שבתל אביב שמחליפה זהות פעם בשבוע. פעם חלון הראווה עמוס בתמונות ובנקודות ובפנים הוא שופע שטיחי ויניל, מסגרות ומוצרי בטון, פעם אחרת הוא לובש מדבקות, תכשיטים ובגדים, ובשבוע שלישי כולו עטוי סרטי וושי טייפ ורודים שנושקים לרצפה וזולגים עד הרחוב. שלא תטעו, לא מדובר בחנות שהתבלבלה, אלא בקונספט ייחודי שהחל לתפוס תאוצה כאן בארץ, וכל ייעודו הוא חנויות שנפתחות לזמן קצוב ומשלבות בתוכן העדפות עיצוביות שונות ומשתנות.

על תרבות חנויות הפופ-אפ

אז נכון, הרעיון התחיל מחברות ומותגי ענק, כמו אדידס, פומה, האגיס, ומגנום, שהחליטו לצאת מחנויותיהם הקבועות, לפתוח חנויות "פופ אפ", שצצות לזמן מוגבל, ולהעניק לקונים חוויה צרכנית שונה במתחמי קניות אחרים. אבל לפני שנים אחדות נעשו גם בתחום העיצוב בארץ ניסיונות לצאת מחנויות האם, אולם הם לא הגיעו לידי תופעה של ממש. אירועי מכירות וירידי עיצוב, המשותפים לקבוצה גדולה יותר של יוצרים ואמנים, הזכירו במעט את התופעה, כשאפשרו לחנויות אונליין, לבעלי סטודיו ולמעצבים בראשית דרכם להציג את מרכולתם המעוצבת בלי לפתוח חנות משלהם.

חנות הפופ-אפ שזכתה לכינוי

כך, החנות התל אביבית הקטנה, זו שממוקמת בשינקין 33 וזכתה לכינוי Spotlight pop up shop, הייתה מחנויות הקבע הראשונות שאפשרו אירוח של מותג מקומי אחר בכל פעם שמצליח לצאת מהווירטואליות של עולם האונליין אל הרחוב ואפילו למכור. אורלי מגל, עורכת דין בעברה, זיהתה את האפשרות להשכיר חנות ליבואנים ולמעצבים מאזורים רחוקים יותר בארץ ולאפשר להם להציג את הסחורה קרוב לסצינה התל אביבית:
"חשבתי שאפשר לשכפל את הרעיון ממשרדי עורכי הדין, שעושים ביניהם שת"פים ומשכירים חדרי דיונים ופגישות, ולהשכיר מקום לעסקים קטנים שיש להם סחורה אבל לא מעוניינים להשקיע בשיפוץ מסיבי של חנות, למי שלא רוצה להחזיק מלאי גדול או למי שלא רוצה להיכנס להסכמים עם ספקים או גרוע מכך, לסטטיסטיקה של חנויות שנסגרות".
חנות פופ אפ
שנקין 33 (צילום: באדיבות המקום)
חנות מעוצבת
אותו המקום. חזית אחרת. שנקין 33 (צילום: באדיבות המקום)
מגל חיפשה חנות קטנה במיקום טוב, הגיעה לשינקין ויומיים לאחר שמצאה אותה כבר החלה בשיפוץ. התכנון דרש לא מעט מחשבה כדי שיוכל לפתוח "דף חלק" מדי שבוע וכך יש כאן מדפים ריקים, כונניות, אמצעי תלייה, סטנדים ותאי מדידה, והיא מרוהטת בצבעים ניטרליים כמו לבן ועץ, כדי שתוכל להכיל כל מיתוג ולוק אורח. הקונספט עובד והנה, כבר לקראת פסח הקרוב, ישלבו ידיים מורן יוסף מ"וינטאג' האנטר" שבגדרה ומיטל סיון-שני מבוטיק "נדוניה" הווירטואלי וימכרו בשבוע שלפני החג כאן כלי בית, שלטי פח, בובות וראשי איילים, בגדי חג, כריות, דגלונים. מבחינתן, מדובר בנכס לכל דבר: "החלטנו לצאת כל אחת מהפריפריה בתזמון מעולה של שבוע לפני החג, להגיע יחד ללקוחות שלנו במרכז ולהיות נגישות יותר", מסכמת יוסף.
תמונה של פריטים קטניםוינטאג' האנטר פופ שופ (צילום: באדיבות המעצבת)
פופ אפ בייסיק
בנות בייסיק שמתארחות ב-open.space בשוק הפשפשים (צילום: ענת אבן טוב)

עוד חנויות פופ-אפ

אבל החנות הקטנה הזו היא לא היחידה שמציעה את הקונספט בתל אביב ועוד מקומות נחשקים הולכים וקמים. ברחוב רבי מאיר הוקם ה-POP HOUSE שמבטיח מתחם מכירות של לייף סטייל, תרבות ואופנה באווירה אורבנית סמוך לשוק הכרמל, או מתחם שוק הפשפשים שבו מתרכזות כמה חנויות פופ אפ, למשל Open.Space שברחוב בנחמן. גם בעלת מותג התינוקות "מריונטה", קשת דעדוש, החליטה לשפץ יחד עם בן זוגה הקבלן את החנות הצמודה להם ולהקים גלריית פופ אפ משלהם: "הבנו שיש הרבה שמחפשים חללים באזור, אבל מחירי השכירויות מאוד גבוהים ולא כל אחד רוצה להתחייב לטווח ארוך. עוד לא הספקנו לפרסם, ואנחנו כבר סגורים שלושה חודשים מראש, עם שריונים לחודשים יולי-אוגוסט", היא מסבירה בחיוך.
אז איך בפועל זה עובד? החנויות והמעצבים המתארחים מגיעים בדרך כלל לשבוע עבודה בן שישה ימים ומשלמים בין 4,500-3,500 שקלים, כשהמחיר כולל שכירות, ארנונה, חשמל, הוצאות שילוט ולפעמים גם חנייה צמודה. כל אורח יכול לעצב את החנות כרצונו ולהשקיע גם בחלון הראווה. חלקם כוללים בדיל גם יחסי ציבור ושיווק.
בחזרה לאותה חנות קטנה בשנקין. אחת המעצבות הראשונות שהתארחו כאן הייתה קרן שביט, יזמית הלייף סטייל, שלאחר התנסות מוצלחת הבינה שהגודל כן קובע וסתמה את הגולל על מיזמי הקולאז' סייל הענקיים שנהגה להקים עד אז. שביט החליטה לנדוד עם חנות קונספט חדשה, שמשלבת עבודות שלה יחד עם עבודות של מעצבים ישראלים אחרים, בכל פעם במקום אחר ועם הרכב אחר. "ככל שהקולאז' סיילים גדלו, הבנתי שהמקומות הגדולים אינם מעניינים אותי", מסבירה שביט. "אני בוחרת לוקיישן לחנות הנודדת לפי החיבור שלי לאנשים ולמקום. המרחב הקטן מאפשר לי לחשוף באינטימיות את הקהל למגוון מעצבים ויוצרים שמרגשים אותי".
חנות קטנה ומגניבה
החנות הנודדת של קרן שביט (צילום: לימור קלר)
בעיר התחתית בחיפה הקימה חנות ממש מאפס, ולפני חודשים אחדים עשתה זאת בסטודיו ברמות השבים. לאחר עשרה ימים קיפלה את חפציה והלכה: "אני נהנית לבנות את הלגו הזה בכל פעם מחדש, ומבחינתי, הערך המוסף שלי הוא לקחת את הקהל שלי איתי למקום אחר בכל פעם, כי אני בעצמי רוצה להיות בכל פעם במקום אחר".
חנות בגדי ילדים קטנה
החנות הנודדת של קרן שביט (צילום: לימור קלר)
553-50.jpg
403-144.jpg
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בודק...