מי אנחנו: Rusty, חנות-גלריה לרהיטי וינטג' הנאספים מאירופה, חלקם מרופדים מחדש, חלקם נצבעים וחלקם נשארים כמו שהם: שידות, כורסאות, שולחנות, ארונות, כיסאות, גופי תאורה עומדים ותלויים, מראות, כלים ואביזרי נוי. בעלת החנות, גלית גורל קנת, המשיכה במקום את דרך החיים שלה – ליקוט רהיטים וכלים אותנטיים, שימור ושילוב שלהם במרחב המחיה: "אני נותנת כבוד לעבר וליד האמן שהוטבעה בו ומייחדת את הפריט, כך שלא יהיה חלק מפס ייצור".
למה Rusty: "אני ג'ינג'ית אמיתית מהבטן, ולהיות ילד ג'ינג'י זה לא תענוג גדול. היתרונות באים עם הגיל. ולקח לי שנים לחיות עם זה בשלום. ראסטי זה 'חלוד' וגם אני ג'ינג'ית חלודה, כך שזה נשמע לי נכון, קליט ומתאר את הדברים בדיוק כמו שהם".
תקישו בווייז ותגיעו: המנור 14 תל אביב
אצלנו עובדים: גלית ובחור בשם ויק.
שנים בביזנס: חצי שנה.
יום ארוך: החנות פתוחה כל יום בין 10:00-18:00 ובשישי עד 15:00.
זמן לנשימה: "חיכיתי הרבה זמן עד שהילדים יגדלו. עכשיו, כשיש לי שני חיילים ושני תיכוניסטים, אני יכולה להקדיש את הזמן לאהבה שלי, כמובן בעזרתו של ויק".
הקשר האישי שלנו לתחום העיצוב: "אני מסתובבת שנים בשווקים, אוספת אלי הביתה באהבה חפצים וחומרים מפירוקים. אני מאוד ירוקה, מאוד בעד מחזור, וזה מסתדר לי עם החיים החדשים שאני נותנת לרהיטים. בכל פעם ששיפצתי את הבית שלי, חזרתי שוב ושוב לאותם פריטים מלאי היסטוריה, שנבחרים אחד-אחד. במשך שנים היה לי חלום לפתוח מקום משלי, וכשהגיע הזמן עשיתי זאת".
קרדיט על עיצוב החנות: גלית ו-ויק, שהוא מעצב פנים בהכשרתו.
החנות היא בשבילי: "אני. מי שבא אלי הביתה ולחנות, יכול להבין שמי שאחראי עליה המשיך את הבית שלו גם כאן. האווירה הביתית, הרגועה, החמה והאותנטית היא בדיוק מי שאני, עם פשטות שאינה מנקרת עיניים, רק עם טיפה של מסחריות כדי שהמקום יוכל להתקיים ולפרוח".
חנות עם השראה בשבילי: "את ההשראה אני מקבלת מתמהיל של דברים שראיתי בארץ ובעולם, וחיברתי אותם ל'אני מאמין' שלי עם השנים, התבונה והגיל".
אם לא הייתי פותחת את החנות, הייתי היום: "מתנדבת בארגון ירוק שמחנך לשמירה על הסביבה וכדור הארץ".
סימנתי וי על: "הגשמתי החלום לפתוח מקום משלי, אבל רק ביום שהחנות תגיע להכרה ותהיה בה תנועה בלתי פוסקת של אנשים, אוכל לסמן וי".
לקוח שלא שוכחים: "איריס עשת, ציירת וקרמיקאית ובתם של מולה ודליה עשת, הכינה עבורי סט כלים מיוחד שנמכר בחנות, והיא גם הראשונה שקנתה אצלי שתי כורסאות".
פייר, לא יכולה לסבול: "שהמיקום שבו אני נמצאת משופע במפעלים ותעשייה זעירה, אבל אינו משופע בתנועת אנשים. מצד שני, הוא מאפשר לי את הגודל ואת המחיר ההגיוני שאני משלמת עליו. זה מחייב אותי להיות יצירתית מבחינה שיווקית ולהפוך את החיסרון ליתרון".
למי הייתי מאפשרת לנהל את החנות במקומי: "למישהו עם אותן תכונות שיש בי ושהן חשובות לי. אני מתחברת מאוד לאמני רחוב או אמנים שעובדים עם חומרים ממוחזרים, ואוהבת את השפה שלהם. העבודות שלהם מרגשות אותי".
החלום שלי הוא שהחנות: "תתקיים בכבוד ותעביר את המסר שלה – פשטות ועיצוב לא מנקר עם גולמיות אותנטית של חומרים לא משויפים ולא מבריקים – בבתים רבים".
מרכזית
לקחה את המושג ״גרוטאות״ קצת רחוק מדי
ערימות הגרוטאות שהיא מחזיקה שם הן פשוט הגזמה. אי אפשר, בשם הפשטות, הוינטג׳ או האולדיז להחזיק כל רהיט הרוס ולהגיד שזו המילה האחרונה ושזה לא מנקר עיניים. אי אפשר. יש גבול לכמה אנשים מוכנים לקבל ולהיות סובלניים בשביל-לא-לנקר-עיניים. ישנן מספיק חנויות קונספט דומות שאינן לעג לרש ועושות את זה טוב יותר.
ניראה מקסים ולא שיגרתי. בהצלחה!!
נראית חנות מעייפת ללא טוויסט וחידוש. גם וינטג׳
צריך לדעת ללקט. והאמירה על הניקור עיניים מעט מתנשאת. על טעם וריח אין להתווכח, וניקוי עיניים נוצר ממכלול של דברים ולא דווקא עיצוב בכלל וריהוט בפרט.
מפרגנת
אחלה חנות, ושיהיה לך בהצלחה רבה. אולי תפתחי גם אתר אינטרנט וניתן יהיה לעשות הזמנות דרכו?