הטבע חוזר הביתה

ט״ו בשבט של השנים האחרונות כבר לא נשאר מחוץ לדלת. הוא נכנס אל תוך הבית, בשקט, כמעט בלי שנרגיש – דרך האור, דרך הפתחים, דרך החומר והצבע, ובעיקר דרך שינוי עמוק באופן שבו אנחנו מבקשים לחיות בתוך המרחב.

שי אפשטיין

יותר ויותר בתים מתוכננים היום מתוך הבנה שהקשר לאדמה, לנוף ולאור הטבעי איננו מחווה עיצובית, אלא צורך אנושי אמיתי – כזה שמקבל משמעות גדולה במיוחד בלב העיר.

צילום: רועי מזרחי

הבית המודרני מבקש להיות פחות סגור ופחות מנותק. הוא מבקש לנשום. אחת הדרכים המשמעותיות ביותר לעשות זאת היא דרך פתיחה של המעטפת – החלפה של קיר בפתח, ושל גבול קשיח במפגש רך עם החוץ. ב־ארטפרו רואים היטב את השינוי הזה: מפתחי ברזל גדולים הפכו לאמצעי שמאפשר לבית לנהל דיאלוג יומיומי עם הסביבה – להכניס אור, אוויר ונוף, ולתת לחלל הפנימי להשתנות יחד עם מה שקורה בחוץ. הפתח כבר אינו רק אלמנט טכני, אלא מרכיב שמגדיר את אופי הבית ואת חוויית החיים בו, בין אם מדובר בבית קרקע פתוח לחצר ובין אם בדירה גבוהה בעיר.

מתוך הפתיחות הזו נולדת גם תפיסה חדשה של תכנון הפנים. עבור מעצבת הפנים נועה קופרמן, האור הטבעי הוא נקודת המוצא של כל תהליך תכנוני. לפני חומרים, רהיטים או צבעים, היא בוחנת את תנועת השמש, את עומקי החללים ואת היחסים בין פנים למרפסות ולחצרות. כך הבית הופך למרחב שמגיב לזמן – לבוקר, לצהריים ולערב – ומאפשר לדיירים להרגיש את השינוי העדין של היום גם כשהם נמצאים בפנים. האור אינו רק מאיר את החלל, אלא מייצר קצב, מגדיר אזורי שהייה ויוצר תחושת חיים מתמשכת.

צילום: עודד סמדר | עיצוב: נועה קופרמן

אל תוך שכבת האור והפתחים מצטרפת גם שפה צבעונית וחומרית שממשיכה את אותו חיבור שקט לטבע. יעל מוסקוביץ׳ מדברת על הצבע ככלי רגשי עמוק, שמתרגם נוף, אדמה וצמחייה לשפה פנימית. ירוקים, חומים, גווני חול ואבן אינם רק צבעים יפים – הם יוצרים תחושת רוגע, איזון והאטה. הירוק, במיוחד, נתפס כצבע של צמיחה והתחדשות, וכגשר טבעי בין המרחב הפנימי לסביבה שמחוצה לו. שימוש מדויק בצבעים שמושפעים מהטבע מאפשר לבית להיות פחות מוחצן ויותר קשוב – מקום שנעים לשהות בו לאורך זמן.

4
צילום: יעל מוסקוביץ'

וכאשר כל השכבות האלו מתחברות – פתחים רחבים שמכניסים נוף ואור, תכנון פנימי שמאפשר לאור להוביל את החוויה, ושפה צבעונית שמזכירה את האדמה והצומח – נוצר מרחב שבו הטבע אינו קישוט, אלא נוכחות. הגבול בין פנים לחוץ מיטשטש, והבית מפסיק להיות מנותק מן הסביבה שלו. הוא משתנה יחד עם האור, עם מזג האוויר ועם עונות השנה.

צילום: מאיה חבקין
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

int(0) cat: 558prof: 0