עיצוב: רינה דוקטור, צילום: גלעד רדט
המשפחה הישראלית הממוצעת מבלה במטבח זמן רב יותר מאשר בכל חדר אחר, שולחן האוכל הוא מקום מפגש משפחתי, ולא פחות מכך גם חדר עבודה מרכזי: ההורים מתכוננים בו לפגישה החשובה של מחר, עוברים על מכתבים ועורכים רשימת מטלות, הילדים מכינים שיעורים ומספרים על היום שעבר עליהם, והאורחים שמגיעים לבקר נכנסים אליו ישירות. במטבח מתקיימות ארוחות משפחתיות אינטימיות וגם ארוחות רשמיות, ומשום שמטבח מוצלח משפר את איכות החיים שלנו, אנחנו משקיעים בו משאבים רבים, זמן וכסף.
אך לא תמיד זה היה כך. פעם המטבח היה חדר קטן שבו אוכלים ורבים מי ישטוף את הכלים. מי חשב בכלל לשבת ולעבוד בו? או לארח? בשביל מה יש סלון? המטבח הישראלי עבר לא מעט טלטלות בשנים האחרונות, החל מהעיצוב המינימליסטי של שנות ה-50, דרך הצבעוניות העזה של שנות ה-70 ועד לשינויים הטכנולוגיים של שנות ה-90, אשר השפיעו משמעותית על התפיסה העיצובית דאז, והיוו קרקע פורייה לחידושים והגאדג'טים של ימינו.
מאז ועד היום
ארגז לחם שניצב בגאון על משטח העבודה, גזיה ניידת שסייעה לבישול במקרה של העדר אספקת גז טבעי וסיפולוקוס – בלעדיהם לא היה המטבח של שנות ה-50 מטבח ישראלי. המטבחים שנבנו בדירות השיכון של אז, בתקופה של צמצום, עוצבו בהתאם להלך הרוח שהיה אז במדינה ואופיינו, לכן, בעיקר ברמת נוחיות השימוש בהם. הם היו קטנים יחסית וכללו ארונות גבוהים ונמוכים שנסגרו בדלתות צבועות בצבע שמן.
"לאורך השנים השתנה והתפתח עיצובו של המטבח בדירות ובבתים בישראל, אחרי שהיה ממוקם במשך שנים רבות בחדר סגור ונפרד, השתנה מיקומו ומקומו" אומרת שרון היבש, עיתונאית ומחברת רבי מכר בתחום העיצוב, אשר פרסמה לאחרונה את ספרה החמישי "מטבח ישראלי" בהוצאת סטימצקי. הספר מציג לראשונה סקירה רחבה של מגמות בעיצוב המטבח הישראלי בעשורים האחרונים, על שלל האלמנטים הייחודיים להם, ומציע מאות רעיונות בנוגע לעיצוב, תכנון, פתרונות אחסון ותאורה.
עיצוב: שחר רוזנפלד, צילום: שי אפשטיין
המרכז הפועם של הבית
במשך שנים נתפס המטבח כחדר פונקציונלי שכדאי להסתיר מהאורחים, הוא היה סגור, כלל בתוכו גם פינת אוכל קטנה ואינטימית והייתה ממנו יציאה למרפסת שירות, כשהתפיסה השתנתה וקירות המטבח ירדו, הן נפתחו לחלל אחד גדול שבו כלול גם הסלון.
"כאשר ירדו הקירות והמטבח נהיה חלק מהחלל הציבורי בבית, הפכה פינת האוכל הקטנה לשולחן במרכז המטבח, המהווה את ליבו של הבית, ומאוחר יותר החליפה אותה בשורה חדשה – האי שהוא אלמנט המאחד מספר פונקציות יחד – הוא משמש תוספת למשטחי העבודה של המטבח, מאפשר תוספת במקומות אחסון תחת דלפק העבודה ומשלב מקומות ישיבה גבוהים, שמאפשרים ישיבה לא פורמלית לארוחות לא רשמיות.
לעיתים האי כולל בתוכו אלמנטים שימושיים נוספים דוגמת כיור או כיריים". אומרת מעצבת הפנים שני רינג, שמטבח בעיצובה מופיע בספר החדש. ככל שעברו השנים, הפך המטבח למרכז הפועם של הבית, למקום מפגש של בני הבית והאורחים.
עיצוב: נורית גפן, צילום: עמית גושר
מי חשב פעם על מטבח שחור?
גם מבחינת צבעוניות ניכרת התפתחות במטבח שאופייני לבתים בישראל. "הצבעים ששלטו בשנות ה-70 היו כתום זועק וירוק אבוקדו שבהם נצבעו חזיתות מפורמייקה, בשנות ב-80 הגיעו חזיתות כבדות מעץ, זו היתה תקופה שבה קרניזים וספוטים נהיו פופולריים, תגובת הנגד הגיעה עם המטבחים של שנות ה-90 ושנות ה-2000 שהיו לבנים, נקיים ומבריקים, למראה הזה תרמו פיתוחים טכנולוגיים שמאפשרים להסתיר את מוצרי החשמל מאחורי דלתות של ארונות ומסייעים בכך ליצירת ניקיון בעין, מה שהולך יד ביד עם פתיחת המטבח אל הסלון". מספרת רינג.
"בשנים האחרונות אפשר לראות מגמות חדשות בתחום צביעת המטבחים, שמעידות אולי על תעוזה שהולכת וגדלה בקרב הקהל הישראלי. מצד אחד, אפשר לראות מטבחים צבעוניים בצהוב, אדום או כחול שמאופיינים לרוב בחזיתות במראה כפרי, ומצד שני רואים את כניסתו של הצבע השחור למטבח, מה שמייצר מטבחים דרמטיים ובעלי נוכחות שעומדים בחלל כאלמנט עיצובי בולט". אומרת היבש.
עיצוב: הדס פרידלר, צילום: עידו אדן
המטבח כראי לתרבות
"חדירתם של צבעים חזקים אלו לתחום המטבחים בשנים האחרונות הובילו גם למתן תשומת לב לרצפת המטבח, ולשילובם של אריחים מאוירים ברצפה שמהווים חלק בלתי נפרד מהעיצוב הכולל של המטבח בפרט ושל הבית בכלל. לעיתים קרובות מסייעים האריחים לתחום את אזור המטבח וליצור אשליה של נפרדות מהחלל הציבורי, ללא צורך בקיר מפריד". מספרת רינג.
עיצוב: עדי פריימן, צילום: אביב קורט
מעצבת הפנים נורית גפן מסכמת את השינויים ואומרת: "המטבח הישראלי משקף את התרבות הישראלית ששמה את המשפחה במרכזה. המראה הכפרי החמים לא נעלם בעקבות ההשפעות המודרניות, אלא התעדן ואימץ את המראה התעשייתי שהוא שילוב בין השניים."
עיצוב: אבישג גורדין ואורלי פלדמן, צילום: שי אפשטיין
עיצוב: ליאת פוסט, צילום: טל ניסים
.jpg)
עיצוב: שני רינג, צילום: אדריאן דודה
מטבח ישראלי
תודה על הסקירה ולהלן התובנות שלי
המטבח הפתוח הוא סיוט מבחינת הריחות והחופש לעבוד, לבלגן וללכלך. האי עם הכיריים והכיור באמצע אינם פרקטיים בעליל. אבל אופנה היא אופנה ויש לקדש אותה...
תמונות של פעם
אם היו תמונות של מטבחים של פעם ולא רק תאור שלהם, הכתבה היתה מוצלחת יותר. מה גם שכמה אפשר לראות את אותם מטבחים מודרנים / כפריים / אקלקטים של היום. כולם נראים אותו דבר ונראה שאף אחד לא מבשל בהם. אולי זה ההבדל העיקרי בין המטבחים של פעם לבין של היום: פעם היום מבשלים. היום זה סמל סטטוס עיצובי טרנדי
פיהוק רדוד
מסכימה עם שתי התגובות. נכון שהמטבח הפתוח משקף במשהו את השינוי באורח החיים שלנו, אבל בעיקרו, כמו המשרד הפתוח, בא לנצל את השטח באופן שבו אפשר לדחוס יותר לשטח יותר קטן, מכאן נעלמו גם חדר המבואה (ההול)שהפך לחדר נוסף וגם המטבח הסגור, והמטבח עבר ל׳סלון׳ . ברור שלא מצלמים את הבלגן והריחות.. הכל סטרילי. כל הדירות / בתים המוצגים באתר הזה הם העתק /הדבק. אין חשיבה לעומק, אין מקוריות, אין כבוד והכרת ההסטוריה גם בבתים /דירות עם עבר עיצובי. מין רצון בלתי מובן למודרניזיה ויהי מה. כמו דירות הקבלן כך גם המעצבים נראה שיצאו מאותם ׳קורסים אינסטנט’ לעיצוב.
מטבחים מהממים
המטבח המודרני
בהמשך וכחיזוק לגיל (הערה 5): הישיבה בשורה (כתף אל כתף) מעבר לדלפק, מול מי שמכין את האוכל, היא גם לא נוחה לפטפוט, וגם משדרת "אני אשב, אתה תגיש", כי הריצה סביב הדלפק אל המטבח וחזרה איננה פרקטית. בנוסף: הישיבה הגבוהה אינה נוכה לילדחים (דורשת טיפוס), אינה נוחה למבוגרים ( גם להם הטיפוס על הקשה איננו כף) ובלתי אפשרית למי שנוסע על כיסא גלגלים. (וכשמתכננים לגיל מבוגר - כדאי לחשוב על זה, בדיוק כמו שחושבים על מעברים רחבים יותר וכו')