עוד לפני שעסקתי בעיצוב פנים ונתבקשתי בזמן הלימודים לבחור סגנון אהוב, כל מה שידעתי לומר למרצה האדריכלית שלי הוא "שהבית יהיה צבעוני". "צבעוני זה לא סגנון", ענתה לי, פתחה בנאום משלה ושלחה אותי להכין שיעורי בית. את החיבה לצבעוניות לא נטשתי מעולם, אבל לשיעור לאחר מכן ולאלה שאחריו כבר הגעתי מצוידת במבחר סגנונות ובחשיבה תכנונית פרקטית. רק אחריהם "הורשיתי" לגעת בצבע. מאז ועד היום אני מקפידה לבחור לפי הסדר הנכון, אבל הוא לעולם יכלול זיקה לטבע ולצבע – הבחירות שלי.
1. תהיו פרקטיים
לכל אחד צורת החיים שלו, המטלות, האהבות והעדפות שלו, ולכן כשמעצבים סלון, הכי חשוב להתאים אותו לאנשים המתגוררים בו. ייתכן שהנוף הנשקף מהחלון הוא אחד המרהיבים בעיר או בכפר, אבל אם חשובה לנו הטלוויזיה, לא נוכל למקם את הספה מול הנוף, אלא מול קיר הטלוויזיה. כשילד קטן משחק בסביבת אזור האירוח, רצוי ליצור עבורו פינת משחק או לפחות משטח פנוי כדי שיוכל לשנע לשם את המשחקים שלו. זוהי התאמת צרכים, והשלב הראשוני ממנו יש להתחיל לתכנן את הסלון. כל השאר יבואו אחר כך.
2. הכי יפים כשנוח לנו
לאחר הבחירה בסידור הרצוי לסלון, מגיע שלב בחירת הרהיטים. כשהבן הבוגר מצטרף מדי פעם למשפחה שיושבת בסלון ואוהב להשתרע על הספה עם רגליו הארוכות, כדאי להכין לו מקום על ספת רביצה או לפחות ספה עמוקה עם כריות תומכות. וכשבני הבית יושבים בכלל בחדר משפחה והסלון הוא דגם מייצג בלבד שאין נכנס ואין יוצא בו – הפוקוס עובר מן הסתם לחדר המשפחה והסלון יכול לממש את עצמו כסוג של גלריה לראותה בלבד. ספה נוקשה עם משענת גב זקופה יכולה להיות החלום העיצובי האולטימטיבי, אבל לעולם לא יהיה נוח להשתרע ולהירדם עליה. גם ספת רביצה לא תהיה הבחירה המושלמת לסובלים מבעיות גב. לכן מה שנוח לנו – הוא לא פחות חשוב.
ספת רביצה של "חיבורים בתאלס – But Else". צילום: רון שלף
3. תפתחו ותאירו
לא יודעת מה נסגר עם אוהבי החושך, הסגירות והתריסים המוגפים. יש כאלה שרק מראה של תריס סגור מבחוץ מדכא אותם, לא כל שכן כשהם צריכים לחיות בתוך בית כזה. נכון, לא כל בית בורך בצד דרומי שופע אור ושמש, אבל פתחים גדולים ורחבים יכניסו אור טבעי גם בבתים צפוניים, מזרחיים או מערביים. אם תשאלו אותי, גם את וילונות ההאפלה אפשר לבחור להשאיר מחוץ לבית.
צבע בסלון. עיצוב וצילום: יעל גרזון ונועה קרביץ
עיצוב וצילום: יעל גרזון ונועה קרביץ
4. צבעוניות ושמחה
שחור לבן זה קלאסי, קרם וחום זה רך נעים, אבל צבעוניות בשבילי זה החיים. צבע המים והשמיים מתמזג עם צבע השמש, שניהם מציירים את הרקע לצבעי הדשא, ההרים, הפרחים והשדות, וככה בעצם אנחנו חיים, עם כל החגיגה הצבעונית והשמחה הזו מול העיניים. לא רוצים את כל זה בבית – אפשר לבחור רק חלק מזה או להצניע את הבחירה לאזור קטן, שרק תהווה תזכורת.
מיקס כריות, דומיין בדי ריפוד ווילונות. צילום: אסקף
5. להכניס את הטבע
בהמשך לטבע, הוא יותר ממוזמן להתפרץ לתוך הבית, גם אם רק בתחושות. כשאין צמחים, לא אוהבים אותם או לא מסוגלים לסבול את נוכחותם או את השקייתם, תמיד קיימת האופציה המלאכותית או הטובה לא פחות – ההדפסית. פשוט קנו או הדפיסו תמונות שאתם אוהבים, צרו קולאז' שווה במיוחד ותלו אותו כאילו היה זה הקיר הכי ירוק בסביבה.
