על פרויקט נדיר בו שני אדריכלים ישראלים מהשורה הראשונה משלבים ידיים ויוצאים לעצב יחד בית מעורר התפעלות. ציון דרך בביזנס? בואו לקבוע
מאת: שני הררי
צילום: אלעד שריג
אוהבים עיצוב פנים? הרשמו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים למייל!
שיתופי פעולה מוצלחים בין כמה אדריכלים הוא לא ממש דבר שבשגרה. אחרי הכול, כולם יודעים שמדובר בתחום תחרותי מאוד ורווי אמירה אישית, ובמדינה קטנה כמו ישראל, המקום ששמור לאדריכלים כוכבים מוגבל מטבע הדברים. מעטים הפרויקטים, אם בכלל, שעליהם חתומים שני אדריכלים מהשורה הראשונה וכשכבר נתקלים באחד כזה, כמו שיש לנו כאן, קשה שלא להתפעל מהבית שעיצבו יוני מונג'ק ופיצו קדם עבור משפחה של הורים ושלושה ילדים בשכונה במרכז הארץ.
גדולתו של שיתוף הפעולה הזה בין מונג'ק לקדם מתבטאת בראש ובראשונה בכך שהוא לא ניכר בפרויקט. למרות שאלה שני אדריכלים בעלי סגנונות שונים לחלוטין קשה עד בלתי אפשרי להבחין ששני בעלי מקצוע רחוקים כל כך באופיים זה מזה עסקו באותה מלאכה. לא סתם הגדיר פינצו'ק את העבודה כ: "פיצו לקח את העיפרון שלי והמשיך את הקו".
שני אדריכלים בבית אחד. החזית האחורית
בשלב הראשון של תכנון הבית פנו בעליו למונג'ק. "הייתה לנו בראש תמונה של מבנה שנראה כמו בית לשימור, אבל חדש. יוני הוא אמן ובסקיצות שהוא צייר מצאנו בדיוק את מה שחיפשנו, את הקווים הישרים של החזית ואת הגוון הספציפי של הלבנים", אמר הדייר. ובכל זאת, בעלי הבית היו חלוקים בטעמם לגבי הסגנון השולט ובעוד שהיא רצתה בית שנוטה לסגנון כפרי וחמים, הוא משך דווקא לכיוון של מינימליזם קיצוני ומונוכרומטי. כשהגיעה השעה לתכנן את פנים הבית, רוב ההצעות למעצבי פנים נפסלו על ידי מונג'ק, כולן מלבד פיצו קדם. "מניסיונות ומשיתופי פעולה קודמים הבנתי שאם לעבוד בצוות, אז רק עם הטובים ביותר", מסביר מונג'ק את ההחלטה, "פיצו שונה ממני בצורה בלתי רגילה ובכל המובנים, אבל כששני אנשים שאוהבים ארכיטקטורה - עושים ארכיטקטורה, התוצאה מרגשת".
ממש בכניסה לבית נמצאת הירידה לקומת הקרקע, פינת האוכל והיציאה לחצר
דווקא כאן יש תחושה של לופט. החלל הציבורי של הבית
באופן מפתיע, החיבור בין שני האדריכלים היה מיידי ובלתי אמצעי. הם אמנם עבדו בנפרד, אבל נפגשו כמה פעמים במשך תהליך התכנון והבנייה כדי להעלות רעיונות ולשתף בתכניות. קדם שינה לחלוטין את חלוקת החלל הפנימית שתוכננה על ידי מונג'ק, מה שהתקבל בהבנה ואפילו בברכה מצדו של מונג'ק שלא הרגיש שהוא מוותר על משהו בתהליך.
חלוקת חלל חדשה. אחד המסדרונות בבית
גם קדם, שתכנן את פנים הבית, מסכם את הפרויקט המשותף כתהליך מעניין ומפרה וכחוויה יצירתית אבל מגלה שבהתחלה הסתייג משיתוף הפעולה: "זו הפעם הראשונה שאני מעצב פנים בבית שמישהו אחר תכנן. בתחילה סירבתי לפנייתו של בעל הבית, אבל אחרי שהוא חזר וביקש שאציץ בתכניות נפגשתי עם יוני והבנתי שמבחינתי זה עיצוב פנים למעטפת חיצונית נהדרת, בעלת פרופורציות מדויקות מאוד, שמתייחסת בכבוד לפני השטח ולטופוגרפיה שלו, ולא עושה שרירים כלפי חוץ".
הבית עצמו בנוי משלושה מפלסים כשבקומה המרכזית יש סלון ענק, מטבח ופינת אוכל. בקומת המרתף ממוקמים חדרי השינה וחדר המוסיקה, שהוא ה"בייבי" של בעל הבית, שמתייחס בשיא הרצינות לתחביב הנגינה שלו ושל בניו. בניית חדר המוסיקה נעשתה בסיוע מומחה לאקוסטיקה והוא משמש גם כמיני אולפן הקלטות.
פינת האוכל
נקודה צבעונית מחברת בין הפונקציות שבחלל הציבורי
ככה עושים מוזיקה. חדר המוזיקה
בקומה העליונה נמצאים חדרי שינה נוספים וחדר השינה הגדול של ההורים ולדעתו של קדם, חדר השינה הזה הוא שמתמצת את שיתוף הפעולה בינו לבין מונג'ק ואת שילוב הטעמים של בעלי הבית. החלל המרווח כאן מצליח לשלב באופן הרמוני את קיר לבני הפירוק של מעטפת הבית עם ריהוט עדכני וחיפוי קוריאן נקי וסטרילי שגולש מחדר האמבטיה לקירות המסדרון שמוביל לחדר. "בחדר הזה מודגמת בצורה המובהקת ביותר הזרימה שעליה הקפדתי בין החוץ לפנים, שהיא, למעשה, הופכת את השילוב בין הסגנונות של יוני ושלי למשהו שלא נראה מאולץ או מתאמץ", מספר קדם.
פינת הטלוויזיה שבמעלה המדרגות
קו מינימליסטי. חדר השינה של ההורים
ממשיך גם אל האמבטיה שבחדר השינה
חדר הילדים
פינה באחד מחדרי הרחצה
ולמרות הכל, אם שואלים את השניים אם שיתוף פעולה כזה יחזור על עצמו גם בעתיד הם עונים בהיסוס: "זה לא דבר טבעי לאדריכל ברמה שלנו לשתף פעולה עם אדריכל אחר. יש לכל אחד מאיתנו צוות משרד מעולה ומסור, שעובד איתנו על פי סגנוננו, ולדרך העבודה הזו אנחנו רגילים", מסביר קדם. "עם זאת, כמו שאנחנו מקשיבים ללקוחות שלנו ועושים עבורם את המקסימום, כך אנחנו צריכים לדעת לזהות הזדמנויות לעשות אדריכלות טובה ולכן - Never say never". אנחנו מסכימים.
לא הרבה דברים מצליחים לזעזע אותי ביום יום אבל לעשות כזה רעש מבית כזה מכוער ולא פונקציונלי ... מי מחליט על הכותרות בכתבות הללו ..??? לומדים דבר ראשון בלימודי אדריכלות שמעקה בטיחות הוא מעקה למניעת נפילה ,המעקה פה לא תקני הוא משמש כסולם ואני מקווה שזה לא יגמר בטרגדיה ,אני מבינה ש"שני אדריכלים " תכננו את הבית הזה אבל הם לא ברמה של הנדסאי אדריכלות שנה א' אפילו ...
בית נהדר, כל כך חמים, כל כך טרנדי. אנחנו בונים משהו דומה... כל מי שפסל פשוט מקובע בקונספטים ישנים, לא להתייחס..!
האם האלומיניום של קליל? של אקסטל? אודה לכם על תשובה.
הבית נמצא ברח' צהל בצהלה. ראיתי אותו משלבי הבנייה הראשונים. הוא יצירה מונג'קית מובהקת, שניתן לזהות. מה שגאוני אצל האיש, שהוא מתפתח באלמנטים שונים מבית לבית, וגם בבית הזה. אני חולה על האדריכלות שלו. מבחוץ הבית נפלא. מבפנים הוא פשוט מכה, מה שמרמז שכל הפנים הוא פיצו קדם בלעדי. מסתבר שגם כשיש מיליונים, לא בטוח שיש שכל. כדי לחבר מונג'ק מבחוץ לפיצו קדם מבפנים, צריך להיות טמבל ברמות על.
לסיכום, הבעל היה צריך להקשיב לאשתו. מפתה לחשוב איזה ממתק היה הבית, אם יוני ואשתו היו מעצבים גם את הפנים.
אהבתי מאוד ונהניתי לצפות ביצירת המושלמת הזו. הייתי מוסיף מעט צבעים חמים יותר ותאורה צהובה. אבל זה לא הבית שלי:-)
החשיבה שנעשתה באגף של פינת הטלוויזיה עם המדרגות יצירתית ונכונה - אני בונה כעת בית...אקח את הרעיון הזה. ובלי קשר, פיצו קדם אמן מהשורה הראשונה!
45.
אני מניח שכך נראה חדר ילדים של ילד של פסיכיאטר..(ללא טקסט) ערן |(01/23/2012)
44.
משעמממםםם! הבית של ליידי גאגא הרבה יותר מעניין(ללא טקסט) אני |(01/23/2012)
43.
לא נראה ולא מרגיש כמו בית(ללא טקסט) אורנית |(01/23/2012)
כמי שמכיר את סגנון העבודות של שני האדריכלים המדוברים, אני רואה בברור את הגבולות, בין הסגנונות, קצת קשה לי שכן הבית משדר קצת מזה וקצת מזה, חוץ הבית (מונג'ק), לדעתי עומד בסתירה לפנים הבית (קדם), כשהתוצאה הסופית בעייתית מה, אין בה קוהרנטיות עיצובית, למעשה פשרה שהחמיצה את השלמות שכל אחד מהאדריכלים יכול היה להעניק לבית, אם היה מקבל יד חופשית ללכת עם סגנונו עד הסוף, אבל רצונו של המזמין מעל לכל, וכך זה נראה.
הבית בכפר שמריהו על שטח מהמם. בתהליך הבנייה ראיתי אותו ונדהמתי. תמיד הסתקרנתי לדעת איך הוא נראה מבפנים. אני מודה שקצת מאכזב.
החלונות הגדולים יפייפיים. בעיקר כשנשקף נוף יפה ככ אבל הריהוט מודרני ומינימליסטי מידי לטעמי. חבל שבית מזמין ככ מבחוץ קר ככ מבפנים.
ממש לא.
לבית אין שום אמירה, שום ייחוד, סתמי לעילא.
הקו המינימליסטי - מינימליסטי מידי, אפשר לומר שהבית על קירותיו ורהיטיו עירום ומופשט מכל לבוש.
אני חושב שכל אדריכל טוב היה עושה מטעמים מבית שגודלו 700 מ"ר.
כאן - התאכזבתי.
ברור כי השמים היו הגבול בכל הנוגע לגודל ותקציב,
אך חבל שנכנעו לתכתיבי אופנה. חסרה חמימות, הבית
אפור מדי, הריהוט חסר אישיות. חבל שבעלת הבית
שנוטה לסגנון הכפרי, לא הצליחה להשפיע ולו במעט..
יפה הגינה והצבעוניות המפתיעה בפינת הטלויזיה.
כאחת שדיי מתרגשת מכל העבודות של שני החברה המיוחדים האלה,
כאן דווקא לא התרגשתי. הפריט היחיד שכן עשה לי את זה זו שידת המגירות בגוון כחול כובלט נהדר, אבל גם היא , לצערי, העתק של מעצב ספרדי ידוע..
בכל בחלל הענק הזה בחרתם למקם את פינת הטלויזיה החלל המדרגות?
מה עם חשיבה על אקוסטיקה? פרקטיקה?
ליוני מונגק אהבתי מאוד עבודות שלך בעבר מה קרה? איפה הלכת לאיבוד!!!!!!???
שבע מאות מטר בנוי - כמו 6 דירות ממוצעות. זה נותן סדר גודל. אין כאן מגבלות תקציביות. תראו ותהנו, ואל תתפלשו ותתייסרו בהיבט הכספי. המגזין לא אמור לתת לכם מענה לבעיותיכם הקיומיות והכלכליות - אלא רק קצת השראה. במקרה הטוב.
24.
כמו בית וירטואלי מ-סימס(ללא טקסט) משה |(01/22/2012)
לדעתי מאד עצוב מה שהצליחו לעשות עם הפנים.
החוץ תואם את הצפיות שלי ממונז'ק דיי סטנדרטי לאופי התכנון שלו.
הפנים לדעתי מאד מאד מאכזב כל חלל מנוכר לזה שאמור לחבור ולחבוק את זה שלידו, מי יכול להתקלח באמבט שכזה שנמצא בשום מקום נראה כאילו חברת הסניטריה שאיבזרה את הבית היתה חייבת לדחוף את המוצר היוקרתי הזה.
כל הריהוטי בחדר הילדים חדר הטלויזה והשינה הורים ממש לא מיצג מינימליזם כל שהוא אלא חוסר דמיון כאילו סתם דחפו ריהוט ללא קשר לחלל כדי למלא אותו ובחיפזון.
יסלחו לי המסנגרים אבל אין פה עיצוב פנים כלל וכלל.
מצאתי עניין בתנועתיות בקיר עם הספרים קיר שהושקעה בו מחשבה אבל לטעמי גדול ודומיננטי מידי.
חדר האמבט מקבל אור ישר לפנים גורם לך לרצות רק לברוח ממנו ולא להיות בו.
בקיצור לטעמי כישלון עיצובי גדול, וחבל כי יש המון פוטנציאל לבית שכזה.
22.
אדריכל חוץ עשה עבודה מדהימה להבדיל מהפנים ..(ללא טקסט) נורית |(01/22/2012)
החצר והמבנה עצמו (מבחוץ) יפייפיים. אבל העיצוב פנים לדעתי לא שווה את הכסף הרב שהושקע בו. והיות שמדובר עוד בשילוב פעולה בין שני אדריכליי צמרת כביכול אני ממש מאוכזבת מתחום העיצוב בישראל. זה הכי טוב שאפשר להגיע אליו?
(גם מקוריות, ופונקציונליות לא מצאתי שם..)
למה לא מסוגלים להבין הפלצנים למיניהם שהסיגנון הזה מביא חום והתעלות לחלק ענק באוכלוסיה .
אותי הסגנון הזה מעלה לרמת ריגוש שאי אפשר לתאר .
אני חי בסיגנון שכזה ( רק 90 מ"ר ) ואני מאושר בכל שניה שאני בבית. מי החליט שכל סיגנון אחר , טוב יותר!!!!
מת על הבית !!!!!!!!!
אחלה עיצוב למגזין אבל לא למגורים.
זה באמת יפהפה ומעוצב אבל קר ולא משרה אווירה חמימה.
אם זה בית עם ילדים אז בכלל המצב חמור, חדר הילדים נראה לי מתכון לדיכאון.
מאוד נחמד להראות יכולות עיצוביות ורעיונות חדשניים אבל בבית הזה הולכים לגור אנשים, הולכת לגור משפחה.
בית צריך לשקף את הדיירים שהולכים לגור בו ולא את האדריכלים שעיצבו אותו.
הבית הזה מסמל בעיניי טייק-אווי ממסעדת יוקרה ולא בישול ביתי טעים ומנחם.
הכל טוב ויפה ,הבית מענין החצר יפיפייה.
חבל שבכל הכתבות שלכם אין רמז למחיר ועלויות הבניה של הפרויקטים המוצגים. אם אתם פונים לקהל הרחב ,זה מאד מענין אותו.
זה הרבה יותר קל לבנות ולעצב בית במימדים כאלו כשיש לך מיליוני שקלים עודפים.
יש טפול יפה בקירות וחלוקת חלל, גובה ורוחב וזרימה נכונים. אבל אין רכות עיצובית, אין הרגשה של ביתי, וזה תמיד ניתן לראות בעבודות אדריכלים לצערי. שילוב מנצח הוא אדריכל + מעצב, בתנאי שזה אדריכל ללא אגו.
.png)
חזרה לעמוד הבית
