כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור
array(2) { [0]=> array(4) { ["text"]=> string(9390) "

 

"אני חושב שכל דבר שיכול לגעת בליבו של אדם הוא לגיטימי. אין חוקים. אם הדברים מתאימים למקום שבו הם מוצגים, אז הם מתאימים, וזהו". כך, במשפט ברור אחד, מסכם דני קרוון את הדילמה לגבי מה נכון ומה לא נכון בתכנון אנדרטאות זיכרון. אותה דילמה, שמלווה את כל מי שמתעסק במלאכת תכנון אתרי הנצחה בישראל, נראה שכבר נפתרה אצל קרוון, מי שנחשב לאחד הפסלים וגדולי מתכנני האנדרטאות כאן בסביבה, ומתפנה לשיחה מיוחדת עם אתר בניין ודיור.

 
השכול הישראלי, ולצדו גם הנצחת הגבורה, מביאים איתם זיכרון שמחפש לו מקום פיזי משלו וכך גם נופי ושבילי הארץ הזו עוברים בין אנדרטה אחת לאתר הנצחה אחר. פעם זו הגבורה, פעם זהו מעשה הלחימה ופעם אובדן החיילים – כך או כך, כל אלה זוכים לפסל סביבתי שמטרתו אחת – הנצחה. בלמעלה מ- 80 שנותיו ידע קרוון את כל מלחמות ישראל ונקרא אל הדגל לא פעם כדי לנסות ולבטא את מה שהאבל מביא עמו. נדמה שקרוון, שמתכנן בעבודותיו את מכלול המתחם ולא רק מונומנט אחד בו, כבר ניחן בחוש שישי משלו כדי להגיע ליצירה. אחרי אינספור אנדרטאות, כיכרות ואפילו תכנון הקיר המפורסם של אולם מליאת הכנסת ועם פרס ישראל על המדף, מתפנה הפסל כדי לנסות ולשרטט קווים או כללים לעיצוב ותכנון אנדרטה.
 
מה מחפשים קודם? מקום עבור אנדרטה או אנדרטה עבור מקום?
"בראש ובראשונה, אני, כפסל, לא מציע שום פסל שלי לאף אחד ואין לי פסל שמחפש לו מקום. אני נמנה על סוג היוצרים שהמקום מחפש אותם. בדרך כלל, גוף ציבורי מזמין ממני עבודת זיכרון לאיזו שהיא מלחמה, או לאיש, או לקבוצת אנשים, או לאירוע היסטורי, והמשימה מובילה אותי מיד לאיזשהו כיוון  ואז הולכים לאתר ואני מתרשם מהמקום. אני לא עושה עבודת מחקר על הנושא, אלא המקום, פשוטו כמשמעו, הוא שמכוון אותי וכך, דרך ההתייחסות למקום, אני אצור את היצירה הכי נכונה לנושא שהוזמן ממני".
 
כך גם היה במקרה של אנדרטת חטיבת הנגב המפורסמת בבאר שבע?
"את אנדרטת חטיבת הנגב הזמינו ממני בתחילת שנות השישים, כשהייתי בן 31. הגעתי למקום וחיפשתי מיקום שיהיה כל כך יפה עד שימשוך את האנשים לבוא אליו כדי להשקיף על הנוף. לא רציתי לבנות אנדרטה שיניחו פרחים למרגלותיה פעם בשנה, אלא שילדים ימשכו את ההורים שלהם להגיע אליה כל הזמן. רציתי ליצור מקום של חיים ולא של מוות, אבל כזה שגם יספר את סיפור מלחמת העצמאות".
 

מקום של חיים ולא של מוות. אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע (צילום: cc)
 
ובאמת, כל סיפור המלחמה הוטבע בקירות האנדרטה באופן שעושה גם שימוש בויזואליות אבל גם בטבע של המקום – שמש, רוח, מים. באותו המקום גם גיבש ויצר קרוון את השפה האמנותית שהפכה לתעודת הזהות שלו, שפה שהוא מכנה " Site Specific" והיא למעשה יצירה שתלויה ועשויה במקום ספציפי אחד. "את אנדרטת חטיבת הנגב השמש מלטפת, המים זורמים בה וגם הרוח משתתפת בחוויה ומוציאה מנגינות מתוך עוגב שיוצר במיוחד, מסביב ישנם עצי צאלה שאופייניים לנגב. בסופו של דבר, אי אפשר להעביר את אנדרטת הנגב לשום מקום בעולם כי היא תלויה בנוף שסביבה". 
 

עוצמת הסביבה משליכה על האנדרטה עצמה (צילום: סטודיו דני קרוון)
 

הסיפור מוטבע בקירות המקום. אנדרטת חטיבת הנגב (צילום: סטודיו דני קרוון)
 
שישים שנה אחרי, ואתה עדיין מתכנן אתרי זיכרון. יש איזו נטייה לנסות ולהפוך את הדברים למורכבים יותר ככל שחולף הזמן או שדווקא הפשטות מתגלה?
"לאחרונה, יחד עם צבי דקל, אדריכל נוף שאני עובד איתו כבר שנים, הסכמתי לתכנן את אתר הזכרון לחטיבת הראל של הפלמ"ח בגן סאקר, ממש מתחת לבית המשפט העליון בירושלים. המקום נחנך לפני פחות משנה וזו אולי אחת העבודות הפשוטות שעשיתי בחיי. זו מין חומה עגולה ועליה חקוקים שמות של כ- 460 חללים, ואני עמדתי על כך שיהיה כתוב בה גם בני כמה הם היו במותם. בני 16, בני 14, בני 18. ככה מבינים שמדובר בדור צעיר שחירף את נפשו כדי לפרוץ לירושלים הנצורה. הם ממש פרצו בגופם". 
 

בני 16, בני 17, בני 19. כמה צעירים הם היו במותם. אנדרטת גן הראל (צילום: YoavR,cc)
 
המתחם שהוקם בגן סאקר ונחנך ביוני 2013 הוא מבנה עגול, בקוטר של כ- 30 מטרים, תחום בשביל עליו ניתן להתהלך ובמרכזו ממוקם עץ אלה. מבנה פשוט שהשתהות בו מעבירה את המסר. ובכלל, נדמה שהעברת המסר היא זו שעומדת בראש מחשבותיו של קרוון כשהוא ניגש לתכנן אתר הנצחה חדש. מסר, ולאו דווקא חומר וצורה. "בתחילת שנות השבעים הציעו לי לתכנן אנדרטה לחללי קיבוץ מזרע והצעתי דבר פשוט: להרים גבעה ולשתול עליה ברושים כמספר החללים של הקיבוץ". הצעתו של קרוון לא נבחרה לבסוף ופסלת אחרת נבחרה למשימה. 
 
"הברזל ניצח. לא היה נראה להם שמספר ברושים מהווים אתר זיכרון ראוי", הוא מסכם אנקדוטה אחת וכאילו חותם גם את כל מה שמניע אמן בדרך לתכנון מקום שעבור רבים יהפוך להיות סוג של בטן רכה: "אני תמיד מנסה לפרוץ את המקובל בעבודה שלי, לחפש דרכים חדשות כדי לתת לאנשים את ההזדמנות להזדהות וכך, בסופו של דבר, לחוות את החוויה האמיתית של הזיכרון".
 

השתהות מעבירה את המסר. גן הפלמ"ח (צילום: YoavR, cc)
 

 
 
עוד בנושא:
מסע בארץ השכול: על חלקו של העיצוב בזכרון הלאומי
אז למה היכל הזכרון בהר הרצל עדיין לא נבנה? 
" ["image"]=> string(113) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/img/fck/image/design pictures/אדריכלות/דני קרוון/403.jpg" ["image_title"]=> string(0) "" ["show_popup"]=> string(0) "" } [1]=> array(4) { ["text"]=> string(0) "" ["image"]=> string(113) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/img/fck/image/design pictures/אדריכלות/דני קרוון/403.jpg" ["image_title"]=> string(0) "" ["show_popup"]=> string(0) "" } }

אדריכלות בארץ  //  דני קרוון: "אנדרטה צריכה להיות מקום של חיים ולא של מוות"

דני קרוון: "אנדרטה צריכה להיות מקום של חיים ולא של מוות"

הפסל ומתכנן האנדרטאות המפורסם מנסה להסביר איך מתכננים מקום כואב כל כך ועד כמה אנדרטה שמחוברת לסביבה הטבעית שלה יודעת להעביר את המסר טוב מכולם. ראיון מיוחד לרגל יום הזיכרון

מאת: סיוואנה אופיר צילום:


 

"אני חושב שכל דבר שיכול לגעת בליבו של אדם הוא לגיטימי. אין חוקים. אם הדברים מתאימים למקום שבו הם מוצגים, אז הם מתאימים, וזהו". כך, במשפט ברור אחד, מסכם דני קרוון את הדילמה לגבי מה נכון ומה לא נכון בתכנון אנדרטאות זיכרון. אותה דילמה, שמלווה את כל מי שמתעסק במלאכת תכנון אתרי הנצחה בישראל, נראה שכבר נפתרה אצל קרוון, מי שנחשב לאחד הפסלים וגדולי מתכנני האנדרטאות כאן בסביבה, ומתפנה לשיחה מיוחדת עם אתר בניין ודיור.

 
השכול הישראלי, ולצדו גם הנצחת הגבורה, מביאים איתם זיכרון שמחפש לו מקום פיזי משלו וכך גם נופי ושבילי הארץ הזו עוברים בין אנדרטה אחת לאתר הנצחה אחר. פעם זו הגבורה, פעם זהו מעשה הלחימה ופעם אובדן החיילים – כך או כך, כל אלה זוכים לפסל סביבתי שמטרתו אחת – הנצחה. בלמעלה מ- 80 שנותיו ידע קרוון את כל מלחמות ישראל ונקרא אל הדגל לא פעם כדי לנסות ולבטא את מה שהאבל מביא עמו. נדמה שקרוון, שמתכנן בעבודותיו את מכלול המתחם ולא רק מונומנט אחד בו, כבר ניחן בחוש שישי משלו כדי להגיע ליצירה. אחרי אינספור אנדרטאות, כיכרות ואפילו תכנון הקיר המפורסם של אולם מליאת הכנסת ועם פרס ישראל על המדף, מתפנה הפסל כדי לנסות ולשרטט קווים או כללים לעיצוב ותכנון אנדרטה.
 
מה מחפשים קודם? מקום עבור אנדרטה או אנדרטה עבור מקום?
"בראש ובראשונה, אני, כפסל, לא מציע שום פסל שלי לאף אחד ואין לי פסל שמחפש לו מקום. אני נמנה על סוג היוצרים שהמקום מחפש אותם. בדרך כלל, גוף ציבורי מזמין ממני עבודת זיכרון לאיזו שהיא מלחמה, או לאיש, או לקבוצת אנשים, או לאירוע היסטורי, והמשימה מובילה אותי מיד לאיזשהו כיוון  ואז הולכים לאתר ואני מתרשם מהמקום. אני לא עושה עבודת מחקר על הנושא, אלא המקום, פשוטו כמשמעו, הוא שמכוון אותי וכך, דרך ההתייחסות למקום, אני אצור את היצירה הכי נכונה לנושא שהוזמן ממני".
 
כך גם היה במקרה של אנדרטת חטיבת הנגב המפורסמת בבאר שבע?
"את אנדרטת חטיבת הנגב הזמינו ממני בתחילת שנות השישים, כשהייתי בן 31. הגעתי למקום וחיפשתי מיקום שיהיה כל כך יפה עד שימשוך את האנשים לבוא אליו כדי להשקיף על הנוף. לא רציתי לבנות אנדרטה שיניחו פרחים למרגלותיה פעם בשנה, אלא שילדים ימשכו את ההורים שלהם להגיע אליה כל הזמן. רציתי ליצור מקום של חיים ולא של מוות, אבל כזה שגם יספר את סיפור מלחמת העצמאות".
 

מקום של חיים ולא של מוות. אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע (צילום: cc)
 
ובאמת, כל סיפור המלחמה הוטבע בקירות האנדרטה באופן שעושה גם שימוש בויזואליות אבל גם בטבע של המקום – שמש, רוח, מים. באותו המקום גם גיבש ויצר קרוון את השפה האמנותית שהפכה לתעודת הזהות שלו, שפה שהוא מכנה " Site Specific" והיא למעשה יצירה שתלויה ועשויה במקום ספציפי אחד. "את אנדרטת חטיבת הנגב השמש מלטפת, המים זורמים בה וגם הרוח משתתפת בחוויה ומוציאה מנגינות מתוך עוגב שיוצר במיוחד, מסביב ישנם עצי צאלה שאופייניים לנגב. בסופו של דבר, אי אפשר להעביר את אנדרטת הנגב לשום מקום בעולם כי היא תלויה בנוף שסביבה". 
 

עוצמת הסביבה משליכה על האנדרטה עצמה (צילום: סטודיו דני קרוון)
 

הסיפור מוטבע בקירות המקום. אנדרטת חטיבת הנגב (צילום: סטודיו דני קרוון)
 
שישים שנה אחרי, ואתה עדיין מתכנן אתרי זיכרון. יש איזו נטייה לנסות ולהפוך את הדברים למורכבים יותר ככל שחולף הזמן או שדווקא הפשטות מתגלה?
"לאחרונה, יחד עם צבי דקל, אדריכל נוף שאני עובד איתו כבר שנים, הסכמתי לתכנן את אתר הזכרון לחטיבת הראל של הפלמ"ח בגן סאקר, ממש מתחת לבית המשפט העליון בירושלים. המקום נחנך לפני פחות משנה וזו אולי אחת העבודות הפשוטות שעשיתי בחיי. זו מין חומה עגולה ועליה חקוקים שמות של כ- 460 חללים, ואני עמדתי על כך שיהיה כתוב בה גם בני כמה הם היו במותם. בני 16, בני 14, בני 18. ככה מבינים שמדובר בדור צעיר שחירף את נפשו כדי לפרוץ לירושלים הנצורה. הם ממש פרצו בגופם". 
 

בני 16, בני 17, בני 19. כמה צעירים הם היו במותם. אנדרטת גן הראל (צילום: YoavR,cc)
 
המתחם שהוקם בגן סאקר ונחנך ביוני 2013 הוא מבנה עגול, בקוטר של כ- 30 מטרים, תחום בשביל עליו ניתן להתהלך ובמרכזו ממוקם עץ אלה. מבנה פשוט שהשתהות בו מעבירה את המסר. ובכלל, נדמה שהעברת המסר היא זו שעומדת בראש מחשבותיו של קרוון כשהוא ניגש לתכנן אתר הנצחה חדש. מסר, ולאו דווקא חומר וצורה. "בתחילת שנות השבעים הציעו לי לתכנן אנדרטה לחללי קיבוץ מזרע והצעתי דבר פשוט: להרים גבעה ולשתול עליה ברושים כמספר החללים של הקיבוץ". הצעתו של קרוון לא נבחרה לבסוף ופסלת אחרת נבחרה למשימה. 
 
"הברזל ניצח. לא היה נראה להם שמספר ברושים מהווים אתר זיכרון ראוי", הוא מסכם אנקדוטה אחת וכאילו חותם גם את כל מה שמניע אמן בדרך לתכנון מקום שעבור רבים יהפוך להיות סוג של בטן רכה: "אני תמיד מנסה לפרוץ את המקובל בעבודה שלי, לחפש דרכים חדשות כדי לתת לאנשים את ההזדמנות להזדהות וכך, בסופו של דבר, לחוות את החוויה האמיתית של הזיכרון".
 

השתהות מעבירה את המסר. גן הפלמ"ח (צילום: YoavR, cc)
 

 
 
עוד בנושא:

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה