לפני 22 שנים בנה האדריכל סלו הרשמן את בניין הסינמטק בתל אביב, ששוכן במשולש הרחובות הארבעה, שפרינצק וקרליבך. כך עמד הבניין במשך שנים ומשך אליו אלפי שוחרי קולנוע ותרבות, עד שבשנים האחרונות הוחלט לרענן את העין והרשמן הוזמן להרחיב את המבנה ולחדש את מראהו. הרעיון המרכזי בחידוש מוסד הקולנוע התל אביבי היה להפוך אותו למרכז קולנוע שיתאים גם לאירועים ולפסטיבלים בינלאומיים, וכך יצא הרשמן למשימה כשהוא מתייחס למבנה הקיים כאילו נבנה על ידי אדריכל אחר וכשהוא ממש לא מתכוון להמשיך את הקו שאותו התווה לפני יותר מעשרים שנה.
לעדכון המבנה, המחופה אבן, עמדו בפני האדריכל שתי אפשרויות, כפי שהוא מספר: "היו לי שתי אלטרנטיבות. האחת, להוסיף על הישן מבנה זכוכית בצורה ייחודית, בדומה למה שעשה משרד האדריכלים 'קופ הימלבלאו' במרכז הקולנוע בדרזדן, והשנייה הייתה לשלב את החדש והישן זה בתוך זה". בסופו של דבר בחר הרשמן באופציה השנייה והמתוחכמת יותר, שבאה לידי ביטוי בעיקר במעטפת המבנה, באמצעות שימוש נרחב בלוחות מתכתיים הצבועים באדום עז ואפור המשתלבים בהרמוניה בקירות האבן. "אין שום פסול בתוספת של זכוכית", הוא מציין, "על פניו זהו פתרון קל ופשוט יותר ליישום, אך העדפתי לא להחביא, אלא להוסיף למה שהיה כאן קודם, אף שזה היה יותר מאתגר".
מתכת אדומה ואפורה שמשתלבת במבנה האבן הישן. הגשר המחופה שמחבר בין המבנים.
מאז החלה העבודה עברו לא מעט חודשים והתוספת של האגף החדש הושלמה ממש לאחרונה. אותה תוספת משתרעת על פני 5,500 מ"ר ופונה לרחוב הארבעה כשהחזית החדשה עשויה זכוכית שקופה ומעליה תלוי כדור מתכת ענק המסמל, לדברי האדריכל, את העולם. חלל הכניסה הגדול מיתמר לגובה של 7 מטרים ומודגש באמצעות גוון האדום ששולט בו. אותו צבע, האהוב על הרשמן, בולט כבר מבחוץ וחודר פנימה על גבי הריצוף, בצינורות האוורור המתכתיים שמרחפים מעל החלל ובמעקות הגשרים העליונים שמחברים בין המעליות למשרדים. שימוש נרחב במראות באולם המרכזי יוצר אשליה של גודל ותנועה, בעיקר במדרגות שמוכפלות ומזכירות את העבודה המפורסמת של האמן ההולנדי אֶשֶׁר, הנקראת "יחסיות" ומציגה הסתבכות של מדרגות.
העולם ממש כאן. חזית המבנה החדש.
כמו במבנה הוותיק יותר, בסמוך לאולם הכניסה ממוקמים בית קפה וספרייה. אולם הקרנה קטן – "וידיוטק" – מיועד לקבוצות מצומצמות של מבקרים כמו סטודנטים או עיתונאים וצבעו סגול והוא מכיל 64 מושבים. המבואה שמקדמת את שני האולמות הנוספים בקומה התחתונה מחופה בשטיח אדום ועליו הדפסים בצבע שחור של ציטוטים מוכרים מתוך סרטי קולנוע ישראלים ובינלאומיים שהפכו לקאלט. גם באולם הגדול, שמכיל 450 מושבים שולט הצבע האדום. הוא מופיע בתקרה עם תעלות ומתלים בצורת קשתות, שהצינורות הניצבים ביניהם משמשים למיזוג. האולם הבינוני מכיל 200 מושבים, צבוע כחול וניצב בו קיר בצורת מניפה שמטפס עד התקרה.
מיועד לקבוצות קטנות. האולם הסגול.
קיר מניפה ענק. האולם הכחול.
"השילוב בין מבנה האבן החם לבין מראה טכנולוגי של מתכת צבועה יוצר מבנה חדש בעל אופי ארכיטקטוני שמתאים לשנות האלפיים", מסכם הרשמן את הפרויקט רגע לפני המעבר הרשמי אל המבנה החדש, זה שלאחריו ישודרג גם המבנה הישן. בסיום כל השיפוצים יוכלו התומכים בפרויקט השאפתני, החל מראש העירייה רון חולדאי ועד מנכ"ל הסינמטק אלון גרבוז ויו"ר הסינמטק גילה אלמגור, להתגאות במרכז מכובד של קולנוע ישראלי ומקום בו סוף סוף יהיה אפשר לערוך פסטיבלים ואירועים בקנה מידה בינלאומי.
המבואה שמקדמת את פני הבאים ושטיח אדום עם משפטי קאלט.
"יא זבל, הורדת אותנו ליגה". קטע מתוך שטיח משפטי הקאלט.
\
