עטור מצחך זהב: כל מה שרציתם לדעת על הציירת נירית טקלה

כבר בתערוכת הגמר של לימודי האמנות בשנקר, הציירת נירית טקלה, מכרה ארבעה ציורי ענק לאספן גדול. מאז, היא לא מפסיקה לנסוק

דנה דרבינסקי

צילום: יגאל פרדו

איך הכל התחיל

בתערוכת סיום הלימודים שלה בשנקר, הציגה הציירת נירית טקלה חמישה ציורים גדולים (2.50 על 1.80) המצוירים בצבעוניות עזה, שבמרכזן דמויות כהות עור שמעבירות את המבט שלה, כיוצאת אתיופיה על ההיקלטות המורכבת של בני העדה בישראל.

ארבעה מתוך חמשת הציורים נרכשו מיידית על ידי אספן האמנות סרג' תירוש באותו מעמד ב-2018. במקביל זכתה טקלה למלגת יצירה מידי אספן נוסף. זמן קצר אחר כך, האקדמיה שנקר רכשה ציור של טקלה לאוסף בית הספר. בהמשך הגיעה אליה הזמנה להשתתפות ביריד אמנות בניו יורק, והזמנות לתערוכה קבוצתית בקייפטאון ולתערוכה קבוצתית בבייג'ינג וגם הזמנה להציג שתי תערוכות יחיד בלונדון.

קו אדיס, 2018, צבעי אקריליק על בד, אוסף פרטי

האמנית נירית טקלה

כיום, בגיל 38, נירית טקלה מסומנת באופן ברור, כאחת האמניות הבולטות במשמרת הצעירה של הציור העכשווי בישראל. ציורים שלה נרכשו לאוסף מוזיאון ישראל בירושלים, לאוסף מוזיאון תל אביב, לאוסף בנק ישראל ולאוסף פייג' ווסט ולי סטוצל שבארצות הברית.

הציירת נירית טקלה.

צילום: יגאל פרדו

שם של עוצמה וחזון

נקודת הפתיחה של הציירת המעוטרת, לא היתה פריווילגית. היא נולדה ב־1985 בכפר קונזלה שבאתיופיה למשפחה מסורתית מקהילת ביתא ישראל. אביה, מספן, היה חקלאי ואורג בדים, ואמה, קטמה, עסקה מעת לעת בקליעת סלי קש צבעוניים. השם שניתן לה עם לידתה הוא "טגאיי" שפירושו עוצמה וחזון.

כשהיתה בת שש, עלתה משפחת טקלה לישראל במסגרת מבצע שלמה ושוכנה באופקים. נירית העבירה את שנות בית הספר היסודי במסגרת החינוך הממלכתי-דתי וכנערה עברה לאולפנה לבנות, ביישוב הקהילתי-דתי עופרה. היא פרחה בשיעורי הציור באולפנה והוקסמה במיוחד מיצירות של מיכלאנג'לו. למרות שבאותה תקופה, ראתה רק גרסה מצונזרת שלהן מחמת הצניעות.

בשירות הצבאי היא איבטחה מחסומים ואחרי השיחרור, כשעבדה במפעל לייצור שבבים ביבנה, בעבודה מונוטונית ומתישה, היא החליטה להקשיב לנפש ומצאה מורה לציור בתל אביב.

קריירה גדולה בשדה האמנות, כמעט הוחמצה כי טקלה לא היתה משוכנעת שהיא צריכה להתמסר לציור כמקצוע. היא התלבטה מה ללמוד ופנתה למכון להכוונה מקצועית.מאחר וגב כלכלי חזק אין לה אבל יכולות גבוהות יש, המליצו לה ללמוד מנהל עסקים. כשהיא יצאה מהמיונים המקצועיים ברמת גן, היא ראתה מולה שלט של "שנקר" וחשבה שאולי כדאי לנסות.

הרושם שלה באותה תקופה היה שצעירי העדה האתיופית נתקלים במחסומים של גזענות ולא מצליחים להתקדם גם אם הם למדו משפטים, רפואה או הנדסה. היא חשבה שאם היא תיצור, לא צבע העור שלה, יקבע אם היא תצליח, אלא היצירה שלה.

תמיכת בנות, 2023, צבעי אקריליק על בד

תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה

רון ברטוש, האוצר הראשי של מוזאון הנגב, הוא האיש שמאחורי ההחלטה להעניק לטקלה את תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה שלה. התערוכה תוצג במוזאון הנגב מה-20.9 עד סוף דצמבר 2023. כל חללי המוזאון יוקדשו לעבודות העוצמתיות של הציירת, במטרה לפרוש מבט מקיף על יצירתה. התערוכה תכלול מבחר ציורים שמייצגים את הייחודיות של השפה האמנותית שלה ואת מגוון הנושאים שהיא עוסקת בהם.

לטקלה יש ציורים מלאי הרמוניה שבהם דמויות כהות עור לובשות בגדים אתיופים לבנים מסורתיים ומלאכיים או מקבץ דמויות בהעמדה קבוצתית, נוגעת ומגובשת וגם ציורים שהתחילו מטריגרים אקטואלים.

ב2015 הותקף דימאס פיקרה, צעיר יוצא אתיופיה, לימים קצין בצה"ל, ללא עוול בכפו על ידי שוטר. התקיפה הלא מנומקת הציתה גל מחאות גדולות של יוצאי העדה. טקלה נקלעה לאחת ההפגנות האלימות ויצרה בעקבותיה את הציור "הכאת החייל שמוצג כעת בניו יורק. עד היום מסרבת האמנית למכור את הציור החשוב כדי שיהיה זמין והיא תוכל להציג אותו לפי דרישה, ברחבי העולם.

את הציור "תרומת דמנו" יצרה טקלה, אחרי הגילוי על השלכת מנות דם של תורמים יוצאי אתיופיה במד"א. הציור המרהיב מראה דמיות כהות עור מלקטות טיפות דם מהשמיים.

מימין: אב ובן,2017, צבעי אקריליק על בד, אוסף פרטי. משמאל: פירמידה אנושית (פריחה אחרונה ביולי) 2021, צבעי אקריליק על בד

ציור שהוא פיסול

האוצר רון ברטוש מסביר את סוד הכוח והיופי של האמנות של טקלה, "הציורים שלה מדברים בלשון יחיד ובאותו זמן, בלשון רבים. הם מתחילים מן הפן האישי וממשיכים למשמעות חברתית ותרבותית רחבה".

"הנוכחות הפיסולית של הדמות או הקבוצה, בציורים של נירית, היא הנכחה מאסיבית של הדמויות, מול הביטול והאפלייה שחוו וחווים יוצאי אתיופיה בישראל. וזה לא נגמר שם. גם הפלטה הצבעונית שלה מנכיחה את העוצמה של בני הקהילה באופן מרהיב ומפארת אותם.

"טקלה היא קולוריסטית והציור שלה הוא אירוע מתפרץ של צבע. היא מגישה לא רק כתמי צבע חזקים אלא גם תת-גוונים מעניינים. בעור הכהה של הדמויות המצוירות, רואים צבעים סגולים, ירוקים, כחולים, כתומים, אדומים וחומים. זאת התייחסות רגישה, מתקנת ואנושית".

יעל לוטן, בעלים של משרד המיתוג, יח"צ והדיגיטל LOTAN המייצג את מתחם מוזיאוני באר שבע, ליוותה מוזיאונים מובילים ואמנים מרכזיים ב- 30 השנים האחרונות, ולא זוכרת תקדים כמו של נירית טקלה באמנות הישראלית.

"ההתקדמות שלה היא לא דבר שכיח. קורה יותר שאמנים עוברים תלאות עד להכרה בכישרון שלהם. נירית טקלה היא סיפור סינדרלה מקומי. אמנית שהביקוש ליצירות שלה גובר על ההיצע. היא הביאה קול אחר ואמיץ והשפה שלה מלאת כוח וחיות. העבודות שלה מניעות את הצופה לרגש ולחשיבה על קהילת ביתא ישראל, בדיוק מהזווית שטקלה היתה רוצה שנראה אותם".