תופעת הפריצות לבתים אינה דועכת בשנים האחרונות. על פי נתוני משטרת ישראל, באזור המרכז אירעו כ-850 פריצות בשנת 2020. בירושלים 670 ובחיפה 290. המגמה נכונה גם לערים גדולות אחרות בישראל. בראייה ארצית, מדובר על עשרות אלפי אירועים בשנה בכל עיר, כאשר אלו רק האירועים המדווחים למשטרה. לצידם, ישנם אירועים שלא מדווחים.
נתוני 2020 אינם שונים מהותית משנת 2019. על פי המשטרה, באותה שנה, בכל שעה ביום, נפרצת דירה או שתיים בממוצע. על פי הנתונים, בשנת 2019 דווחו למשטרה 12,298 מקרים של התפרצויות לדירה. לפי הערכות אחרות, מדובר על מספר גדול בהרבה של מקרים שאינם מדווחים למשטרה.
מוקד
מגמת הפריצות לבתים נתמכת בחלקה גם בהתקדמות הטכנולוגיה. הפושעים מסגלים לעצמם שיטות חדשות מבוססות טכנולוגיה. לדוגמא, כאשר טסים לחו״ל ומציינים זאת בפייסבוק או אינסטגרם, הפורצים יודעים שהבית ריק. באמצעות מעקב פשוט ברשתות חברתיות אחרי בעלי נכסים באזורים ״יקרים״ או כאלו שיש לגביהם מודיעין מוקדם על תכולה יקרה, יכולים הפושעים לקבל תמונה אילו בתים פנויים לפריצה.
חשוב לציין כי פריצה לבתים אינה איום רק על רכוש. בחודש פברואר האחרון המשטרה עצרה שלושה צעירים בחשד שפרצו לבית באחד מיישובי הנגב, גנבו רכוש בשווי אלפי שקלים ואנסו ילדה בת עשר. וזוהי דוגמא אחת מיני רבות. בדירות ובתים רבים נהוג להשאיר ילדים או נערים לבדם במשך שעות. במקרים אלו, מעטפת ההגנה על הנכס היא קו ההגנה האחרון בפני פושעים.
