מי אני: אביבית פורת, 40, מתגוררת בתל אביב, במקור מראשון לציון. רפדית ומחדשת רהיטים, שרוכבת מדי בוקר על אופניים לעבודה ובחזרה וכך גם עושה את דרכה למגוון ספקים בדרום תל אביב איתם היא עובדת. בנוסף לחידוש כורסאות, שרפרפים, ספות, כיסאות, כריות, מזרנים ואפילו רהיטים של איקאה, הסטודיו מציע גם תיקוני נגרות ופוליטורה. אביבית מעבירה סדנאות ריפוד המאפשרות הצצה לעולם הולך ונעלם שלא יודעים עליו יותר מדי. "אני רואה ברפדות עיסוק נשי נשי, בגלל תשומת הלב לפרטים קטנים, התאמות הצבעים וצורת העבודה שאינה כוחנית אלא מלטפת את הבדים ומותחת אותם בעדינות".
עד לפני כארבע שנים הייתה פורת תקציבאית ואשת פרסום, ועסקה להנאתה במלאכות יד כמו תפירה, עיסת נייר, צורפות ובניית רהיטים מקרטון כתחביב. באחת הפעמים הביאה לרפד מהרצליה כורסה מהרחוב, ואחרי החידוש התאהבה בפלא. "המלאכה הזו נגעה בי כמו ששום מלאכה לא עשתה זאת קודם", היא אומרת. "מאז היה לי חלום להיות רפדית, כי העיסוק מאגד כמה תחומים שאני אוהבת – טקסטיל, וינטג' ונוסטלגיה".
אחרי שעזבה את עבודתה ולא מצאה מקום בארץ שבו ניתן ללמוד רפדות, התנדבה לשמש כשוליה של רפד בשכונת פלורנטין. "עשיתי את כל העבודות השחורות, בדיוק כמו בסרטים של וולט דיסני: טיטאתי את הרצפה, זרקתי את הזבל, פירקתי כורסאות, ובתמורה למדתי כל מה שצריך". לאחר שנה הרגישה בשלה מספיק לעזוב, ובעזרת עידוד מחברים הפכה לעצמאית. "התחלתי עם עבודות לחברים ולחוג מקורבים עם מחירים ממש זולים, רק כדי שייתנו לי עבודה. צברתי ביטחון, למדתי לקחת כסף והתחלתי לקחת עבודות יותר מורכבות". במקביל התחילה לכתוב את הבלוג "סיפור כיסוי", שמספר את סיפורם של הפריטים המתחדשים, כשלכל פוסט מוצמד שיר שקשור לתהליך העבודה.
מוצר הדגל: "כורסאות וינטג' מלאות אופי, שלכל אחת מהן ידיות ורגליים מושקעות מעץ".
מה רצית להיות כשתהיי גדולה: "תמיד רציתי לעסוק בתחום הטקסטיל והעיצוב, אבל חונכתי בבית סובייטי, שבו צריך שיהיה לך מקצוע אמיתי. כמה שנים באמת נסחפתי לכיוון אחר, אבל לשמחתי, מצאתי את עצמי במה שאני אוהבת לעשות ואני טובה בו".
הצ'אנס הראשון ניתן לי: "הראשונה שלחצה עליי לפרק כורסה היא חברה שקנתה כורסת וינטג', עליה עבדתי בחיל ורעדה. היא גם הנושא של אחד הפוסטים הראשונים שכתבתי בבלוג. אני משקיעה בבלוג עם צילומים, עיבודי תמונה ובחירת שירים. באותה תקופה גם הפייסבוק נתן לי פוקוס כרפדית, אישה, צעירה, מחוברת לטרנדים, שמתנהלת עם ווטסאפ ואימיילים. היה בזה טוויסט מודרני, שהיה קיים פחות בעבודה מול הרפדים המבוגרים שהיו אז".
אבא שלי תמיד אומר: "'לא לקפוץ מעל הפופיק'. זה משפט שגורם לי להתנהל בצניעות, ליהנות מה'בוטיקיות' של המרפדייה, להכיר כל לקוח ולדעת היכן עומד כל דבר. אני נהנית מהגודל הקטן ולא שואפת להיות מעצמה ענקית עם הרבה פועלים".
כך נראה שולחן העבודה בסטודיו שלי: "יש עליו לפטופ, שדרכו אני מתקשרת עם הלקוחות, דפדפת עם רשימת משימות רוחבית שאותה אני בונה כל יום, כלי עבודה כמו מברגות, פטישים וצבתות, והידיים שלי שתמיד מיובלות ושרוטות".
את ההשראה שלי אני מוצאת: "אצל הלקוחות שלי. הם ההפרייה שלי, כשהם מגיעים עם בדים מיוחדים או עם רעיונות שמצאו בפינטרסט. אני לא מאלה שחורשות את הפינטרסט, ואת ההתעדכנות שלי אני עושה בחנויות הבדים האהובות עלי, כשאני לומדת מה הטכנולוגיות החדישות שדוחות כתמים, מה עמיד לשחיקה ועוד".
את חומרי הגלם שלי אני מוצאת: "אצל ספקים קבועים שמוכרים לי ספוגים, אקרילן וכדומה, ואני כמובן אספנית רחוב בנשמה, וסביר שלא אשאיר ריהוט ברחוב אלא אכניס אותו לסטודיו".
אני לא זזה בלי: "הנייד שלי. הוא עבורי יחידת תקשורת לכל דבר וכלי העבודה הכי חשוב – גם אימייל, גם טלפון, גם פייסבוק וגם מצלמה".
כמעט התייאשתי: "ההתמודדות היומיומית הקשה היא להיות אישה בעלת עסק, שצריכה להיות עצמאית כלכלית, לשלם שכר דירה ולהתנהל מול כל הרשויות. המדינה לא מקלה על עסקים קטנים, וזה בהחלט החלק המאתגר בלהיות אישה עצמאית".
השיעור החשוב שלמדתי מאז שהתחלתי את העסק: "אם עושים דברים באהבה ובהשקעה, אנשים מבחינים בכך ומעריכים זאת, וזה חוזר אליי בחזרה".
הכי קשה בלהיות אדון לעצמך: "קשה לי לשחרר, לסגור את הסטודיו, לקחת יום חופשה. זה לא מגיע ממקום של קושי בהנעה עצמית, כי אני דווקא בנויה להיות עצמאית. אני פשוט עובדת קשה במשהו שאני אוהבת, ולפעמים שוכחת שיש עוד דברים בחיים".
לא יודעים עליי, אבל: "יש לי שני חתולים שמנים וזקנים, שאחד מהם איתי כבר 17 שנה, והם משחיתים בשיטתיות כל פיסת ריהוט בבית. אפשר לומר שאני סוג של סנדלרית שהולכת יחפה".
בעוד חמש שנים: "אמשיך לעשות את מה שאני אוהבת, אבל בפינה פסטורלית במושב מרוחק. אני כבר שנים בתל אביב, ואין לי בעיה לשנות אווירה גם אם זה יהיה במטולה".
הייתי נותנת כורסת וינטג' במתנה: "לפדרו אלמודובר, והיא צריכה להיות צבעונית במיוחד. אני אוהבת את הסגנון העיצובי שבא לידי ביטוי בסרטים שלו, את הצבעוניות ואת התנגשות הטקסטורות, שאצלו תמיד נראים טוב ביחד ומשמחים לי את העין".
מהמם מיוחד
לינק לאתר - למתענינים (-:
www.coverstory.co.il
אביבית פורת
אשמח ליצור איתך קשר
מאוד יצירתי
עיצוב ממש יוצא דופן, אהבתי.
ריפוד רהיטים
אשמח ליצור איתך קשר לשיפוץ וריפוד
יודעת להפוך...
אביבית יודעת להפוך כל לימון חמוץ ללימונדה. נראה שהעיצובים מתלבשים היטב על האישיות שלה...
אשמח להשתמש בשרותך.
מבקשת טלפון
אנא צרי קשר
אשמח לדבר איתך לגבי ריפוד כורסאות וכסאות (חלקם וינטג')
אשמח לברר בקשר לריפוד
יש לי מספר רהיטים לרפד, והרהיטים בתמונות נראים יפה מאוד, האם תוכלי בבקשה לשלוח פרטי התקשרות? מאיפה הבדים? האם את מרפדת ריהוט לפי הזמנה? איך זה עובד? מחירים? וגם - איפה ניתן לראות עבודות שלך - לא רק בתמונות? תודה טל
התענינות בריפוד
שלום אשמח לדבר איתך המייל [email protected]