לא רק ארמון בקינגהם: מסע בזמן בין סגנונות אדריכליים בלונדון

האדריכלות הגיאורגית מקבלת ביטוי בעולם המודרני בפרוייקט חדש, שהוא סוג של נווה מדבר בהשראת זרימת התמזה. הכירו את כיכר ויסטלר (Whistler Square) הקרויה על שמו של ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, שחי ועבד על גדות התמזה ליד צריף צ'לסי. כאן הוא צייר את הנהר הגדול במלוא הדרו, אותו אפשר לראות תלוי במוזיאון טייט בריטניה.

בפרוייקט סוויטות ופנטהאוזים מעוצבים בהשראה קלאסית, בתיכנונם של האדריכלים ומעצבי הפנים המובילים בעולם. לצידם בתים עירוניים בהשראת אדריכלות גיאורגית המשלבים מורשת אסתטית עשירה עם כל הנוחות המודרנית למשפחה.

את כל היופי הזה עוטף השטח הציבורי בין כל הבתים בפרוייקט עם צמחייה עשירה ומגוונת, מים זורמים, פסלים, מזרקות ואפילו בתי קפה.

3. הספתח למבני מגורים יוקרתיים – אדריכלות ריגנסי: 1811-1820

9 שנים הספיקו לאדריכל ג'ון נאש להקים את בנייני המגורים היוקרתיים של לונדון, בעלי חזית הטיח הלבנה והמראה המפואר. לזכותו עומדים רחוב ריג'נט המפורסם ופארק ריג'נט הסמוך, שגם בימים אלה שיטוט בהם גורר קריאות התפלאות ואווירה יוקרתית. את היופי הזה אפשר גם לראות לצד פסטורליה של תעלות ובתי סירה בהליכה מוונציה הקטנה, לאורך תעלת ריג'נטס, שמחברת את התעלה האנגלית הארוכה גרנד יוניון לנהר התמזה.

4. המלכה ויקטוריה שולטת – אדריכלות ויקטוריאנית: 1837-1901

המהפכה התעשייתית בתקופת שלטונה של המלכה ויקטוריה הביאה להתרחבות מעמד הביניים ולצורך בדיור עם תברואה ראויה לעובדים. בתקופה זו המוני פרוייקטים של בניה שטפו את העיר ועד היום אפשר ליהנות כמעט בכל רחוב בעיר מארכיטקטורה ויקטוריאנית.

מה זה אומר? בעיקר א-סימטריה והרבה קישוטים. גגות משופעים ותלולים, לבנים אדומות, גמלונים מעוטרים, מעקות ברזל צבעוניים, מגדלים וצריחים מתומנים או עגולים, חלונות עם אדן חלון פנימי, מבני מגורים של שתיים-שלוש קומות, מרפסות רחבות ידיים וגינות קטנות.

5. הטרסות של התקופה האדוארדית: 1901-1910

תקופת שלטונו של המלך אדוארד זכתה גם לסגנון אדריכלי משלה. היא פחות מקושטת מהארכיטקטורה הוויקטוריאנית, יש לה מאפיינים של סגנון הבארוק והיא שואבת את מקורותיה מהארכיטקטורה של צרפת במאה ה-18 ושל סר כריסטופר רן באנגליה במאה ה-17.

כפריות נרחבת, גובה פני הקרקע קיצוניים יותר ומבנה פתחים מקושטים מוגזם מאפיינים אותה. טיול ברחבי פרבר דולוויץ' (Dulwich) והמפסטד גארדן הם הדוגמאות הטובות ביותר לעידן הזה – ארכיטקטורה למגורים של כוח העבודה והמעמד הבינוני, שהלך וגדל.

זה מה שמצפה לכם בסיור בפרבר דולוויץ' >> 

6. אדריכלות מודרנית מסוף מלחמת העולם השנייה ועד היום

ההפגזות הרבות שספגה לונדון במהלך מלחמת העולם השנייה יצרו צורך בבנייה מחודשת במהירות. כך צצו להם רבי קומות בבירה הלונדונית. הראשונים שבהם שנבנו בשנות ה-50' וה-60' פחות מרשימים, אבל החל משנות ה-70', הבניינים קיבלו מימד אחר – מגדלים מפוארים המתנשאים לגובה קו הרקיע.

בין המבנים המרשימים אפשר למצוא את בניין השארד (The Shard) – הבניין השני בגובהו בלונדון ואחד המבנים המוכרים ביותר בעולם, שנפתח בפברואר 2013. גובה מגדל השארד הוא כ-310 מ'. יש בו 73 קומות המשתרעות על פני שטח של 127,000 מ"ר והוא נחשב לבניין הגבוה ביותר במערב אירופה.

בתכנון האדריכלי של הבניין עשו מאמץ לדמות אותו כמה שיותר לרסיס זכוכית. זו הסיבה שהוא בנוי מ-11,000 לוחות זכוכית. ומה שעוד יותר מדהים, זה שחיפוי השארד משתרע על פני יותר מ-56,000 מ"ר, כמו שטח של 8 מגרשי כדורגל!

מראש המגדל אפשר ליהנות מתצפית פנורמית של 360 מעלות, עד מרחק של יותר מ-60 ק"מ מהמגדל. מתחם התצפית משתרע על פני שלוש קומות בגובה של כ-250 מ' מרחובות העיר. יש בו איזור תצפית מקורה ומסכי מולטימדיה אינטראקטיביים, הממחישים את העבר, ההווה והעתיד של לונדון.

אחד הסמלים של המאה הקודמת של לונדון הוא תחנת הכוח הישנה באטרסי (Battersea Power Station), שהייתה תחנת כוח פחמית בשנות ה-30' של המאה ה-20. את תחנת הכוח תכנן האדריכל סר גילס גילברט סקוט, שעיצב גם את תאי הטלפון האדומים של לונדון ואת גלריית טייט מודרן.

התחנה מורכבת משתי תחנות כוח עצמאיות, נבנתה בשני שלבים תחת קורת גג אחת. היא סיפקה חשמל עד שנת 1983, אך היוותה ב-60 השנים האחרונות את אחד מסמלי העיר הידועים ביותר. לא פלא, שהמבנה הישן מופיע על עטיפת האלבום Animals של פינק פלויד והופיע גם בסרט האביר האפל.

הבניין רשום כבעל חשיבות ארכיטקטונית בדרגה שנייה – מבנה הלבנים הגדול ביותר באירופה, עד היום, שהגג שלו מתנשא לגובה של 50 מטרים וארבע הארובות שלו – לגובה של 103 מטרים.

בשנת 1983 תחנת הכוח הפסיקה את פעילותה ועכשיו נפתחה לציבור, עם חיים חדשים: מתחם קניות, מסעדות וברים, סיורים ופארקים – כל זה באזור תחנת הכוח עצמה. על תהליך שימור התחנה וההסבה למתחם מגורים ומסחר יוקרתי אחראי משרד האדריכלים Wilkinson-Eyre הבריטי.

גולת הכותרת של המבנה – נקודת תצפית חדשה, הנמצאת בקצה של אחת הארובות. ההגעה אליה דרך מעלית שקופה ב-360 מעלות, שעולה בתוך הארובה עד לגובה של 109 מטרים, וממנה ניתן לראות נוף מרהיב של האיזור והאטרקציות הבולטות בלונדון.