מיכל ויינברגר , אמא לשלוש בנות, עבדה בתחום הפרסום ולמדה עיצוב פנים. עיצוב זרם לה בדם מאז ומתמיד: " מן יכולת פנימית שהיא חלק ממני. למדתי במגמת גרפיקה בתיכון ואחרי כמה שנים של עבודה במשרדי פרסום למדתי עיצוב פנים ועסקתי בתחום כעשור, בעיקר בתכנון ועיצוב בתים פרטיים, סטיילינג לסטים, עיצוב חדרי המתנה לאופטומטריסטים של קרולינה למקה ועוד. בתקופת הקורונה, משהו בעצירה הזאת של החיים רמזה לי שאני צריכה דווקא לזוז ולעשות שינוי רק שלא ידעתי איך ומה".
יד המקרה
מיכל הפכה למקעקעת בצורה מקרית לגמרי. שני אנשים, בשני מקרים שונים, פנו אליה ושאלו אותה האם היא מקעקעת. אחרי מבוכה קלה, השאלה הזאת נשארה תלוייה באוויר ומיכל, שחפשה דרך יצירתית חדשה, החלה לגלגל בראש את הראיון" "השאלה הביכה והצחיקה אותי אבל גרמה לי להתחיל לגלגל את הרעיון בראש, האם אני יכולה והאם יש לי את האומץ לקעקע אנשים".
האהבה של מיכל לקעקועים התחילה מזמן. מהקעקוע הראשון בגיל 17 ויחד עם עוד הרבה קעקועים מלאי משמעות שנוספו במהלך השנים, היא החליטה לעשות מעשה:" נסעתי למורה בעפולה, עליו קבלתי המלצות ושכנעתי אותו לתת לי ללמוד לצידו. לימודי אומנות הקעקועים הייתה תקופה מרתקת ומרגשת. במהלך הלימודים קעקעתי את אלדד בן זוגי, אחותי וחברה טובה. מלאכת הקעקוע היא הדבר הכיף והמשמעותי ביותר שעשיתי בחיי".
מהמם
מהמם