בית הכנסת הגדול כפי שהוא עתיד להיראות לאחר השיפוץ הקרוב – חזרה למקורות
המבנה האקלקטי המקורי 1930-1969
בית הכנסת הגדול מוכר לנו בשנים האחרונות בעיקר בתור הנוף של המבלים במסעדתו המפורסמת של אייל שני הנמצאת למרגלותיו.
אולם לבניין האייקוני ישנו סיפור ארוך ומרתק אשר נחשף לאחרונה הודות לתיק התיעוד עליו עמל משרדו של האדריכל אורי פדן. תיק התיעוד נעשה על מנת ללמוד את הבניין לקראת התערבות בו – שיפוץ ושימור של המבנה בעבודה משותפת עם עיריית תל אביב ורבניו במטרה להפכו לאבן שואבת עבור אירועי תרבות ודת – בעצם לחזור לשימושו המקורי בימי הזוהר שלו בשנות ה- 40.
הבניין בשיא תפארתו, היה מקום ההתכנסות המרכזי בעיר הצעירה. התמונה צולמה במהלך הלוויתו של חיים נחמן ביאליק, 1934. צילום: ארכיון בית ביאליק
הבניין המקורי, אשר חבוי היום מתחת לתוספות נבנה במשך 21 שנה ובתכנונו השתתפו מספר אדריכלים אך בסופו של דבר הוא הושלם בשנת 1930 על פי תכנונם של יהודה מגידוביץ ודב הרשקוביץ. בשנותיו הראשונות היווה המקום היכל התכנסות ומרכז תרבות עבור תושבי העיר הצעירה, הגיעו אליו אנשי דת וממשל ובכירי הקהילה היהודית חגגו בו חגים ואירועים שונים.
מימין הכניסה המקורית ומשמאל הכניסה לאחר שיפוצו של אלחנני. התמונה הימנית: אוסף גליות האחים אליהו, 1930.
עם קום המדינות וגדילתה של תל אביב לכיוון צפון איבד המבנה ממרכזיותו, החל להתבלות והפך למבנה כמעט נטוש שבו התגוררו חסרי בתים. לכן במהלך שנות ה- 60 עבר הבניין שיפוץ על ידי האדריכלים אבא אלחנני וניסן כנען, שהקיפו את המבנה האקלקטי בארקדת עמודים וסגרו את המרפסות השונות ליצירת קוביה ובעצם כך אנחנו מכירים את המבנה כיום. כמבנה מסוגר בתוך עצמו, מוקף חומה ומנותק מהעיר ומהכיכר השוקקת המקיפה אותו.
הויטראז'ים שבחלק האחורי מוסתרים כיום על ידי קיר כפול, השיפוץ יחשוף אותם. התמונה הימנית: אוסף רותי חצרוני מגידוביץ', 1930.
כאשר התבקש האדריכל אורי פדן לתכנן את חידוש בית הכנסת עלו שאלות ואתגרים לנוכח המבנה המונומנטלי. שאלות הנוגעות למהות השינויים ביחס לדרישות השימור ולדרישות חידוש המבנה והתאמתו להווה ולעתיד. מה בעצם משמרים? מה המקור? לאיזה מצב חוזרים?
מה משמרים? את החלק הימני המקורי שפעל רק 30 שנה או החלק השמאלי והאיקוני שכולנו מכירים? התמונה הימנית: אוסף פרטי מקולקציית רולוך, 1961
כאשר בניין עובר כאלה תהפוכות כמו שעבר בין הכנסת ובעצם כיום מרבית האוכלוסיה כלל לא מכירה את הבניין המקורי, האם ניתן לחזור אליו ולהתעלם משיפוצו של אלחנני?
בית הכנסת כפי שהוא נראה מתוך ארקדת העמודים של הבניינים שסביבו, מימין המבנה המקורי ומשמאל המשופץ
החזית שפונה להר סיני תהווה זכרון לשלב הברוטליסטי של המבנה
לאחר בדיקת כמה חלופות הוחלט להחזיר שלוש מן החזיתות לתכנון המקורי, לחשוף אותן ובכך לחבר שוב את המבנה לרחובות הסובבים אותו ועם זאת לשמור חזית אחת במצב הכמעט נוכחי, עם הארקדות שבניהן יבנה אגף חדש.
החלופה הנבחרת: שלוש חזיתות ישומרו בהתאם לתכנון המקורי ואילו חזית אחת תשומר בהתאם לשיפוץ
עוד התברר שתכנונו של אלחנני לא הושלם מעולם ומעטפת של רשת פליז שתוכננה להקיף את המבנה וליצור הצללה מעולם לא נבנתה, כעת היא תבנה על הארקדה שתיוותר לאחר השיפוץ.
החזית הפונה לכיכר תחבר את הבניין לעיר על ידי חזית מסחרית ומעליה מרכז מבקרים
בניין בית הכנסת הראשי של העיר המוקף כיכר: חזרה לתוכניתו של רכטר שחלם על כיכר אירופאית
במקביל לשיפוץ המבנה תשופץ גם הכיכר שסביבו, מגרש החנייה הקיים יצא משם ויפנה מקום לישיבה נעימה למרגלות המבנה. החזית הפונה לרחוב הר סיני תתפקד כחזית מסחרית ובחזית הפונה לרחוב אלנבי ישוחזר הגן הישן שנהרס בשיפוץ.
החזית האחורית תחשף סוף סוף והחומה המקיפה את הבניין תוסר, הוא ייתחבר בחזרה לעיר
הכיכר תוכננה בשנות ה-30 על ידי זאב רכטר עם הארקדות שסביבה מתוך מחשבה על הכיכרות האירופאיות המקיפות את הכנסיה הראשית בעיר (הדואומוים באיטליה למשל) וכעת מנסה התכנון לחזור לרעיון זה, לשמר את הארקדות ולחבר את היושבים בהן לרחבה הנעימה.
תכנון בעל ערך הוא הבסיס לעבודתו של אורי פדן אדריכלים, תכנון עבור המשתמשים בבניין
משרד אורי פדן אדריכלים מתמחה בפרויקטים של מצוינות אדריכלית ובשל כך נקרא לטפל במבנים ובאתרים ייחודיים כגון אתרים לשימור , מבני ציבור, מבני מגורים ובכלל פרויקטים בעלי חזון אדריכלי ייחודי.
בין שלל לקוחות המשרד נמצאות עיריות, מוסדות ולקוחות פרטיים ברחבי הארץ.
חזית בית הכנסת בבניין האקלקטי
חזית המבנה לאחר השיפוץ של אבא אלחנני
* מדובר בתכנון עקרוני שטרם אושר על ידי וועדת השימור של עיריית תל אביב ועשוי להשתנות
* פרויקט בית הכנסת הגדול נתמך על ידי קרן תל אביב, בניהולה של הלה אורן.
קרן תל אביב, שנוסדה לפני 40 שנה, פועלת בשותפות עם עירית תל אביב כדי לגייס משאבים נוספים מהארץ ומהעולם עבור מענה לצרכים חברתיים העולם מהשטח. עד היום הקרן קידמה יותר מ- 820 פרויקטים וגייסה מעל ל- 750 מיליון דולר ברחבי העולם, כאשר רק השנה, נוסף לפרויקט בית הכנסת הגדול, מקדמת הקרן גם את משכנה החדש של המרכז לאומנויות בת שבע, חידוש מתחם הדולפינריום, מרכז נוער ויזמות בשרונה ופרוייקטים נוספים.
מדוע לא מצויין ממתי הכתבה הזו?