בכל מעבר דירה או בנייה של בית חדש עולה התהייה אם לקחת איתנו את הרהיטים או להשאיר אותם מאחור ולהתחדש באחרים. גם בבית שאליו עוברים לא תמיד ניתן להחליף את כל המצוי, למשל דלתות, חלונות או אפילו מטבח, ובהתאם לתקציב וליכולת הספיגה מתקבלות ההחלטות הסופיות. האם אפשר להישאר עם הרהיט הקודם ועדיין לעצב בית לתפארת הדיירים? "אני מעודדת את זה וחושבת שזה הדבר הנכון כלכלית, סביבתית, ערכית וגם ובעיקר עיצובית", פוסקת המעצבת טל מידן. "משילוב של ישן וחדש נולדת המון נשמה, תחושה של סיפור ורהיט שמתגלגל איתנו שנים רבות, במיוחד כשמדובר בפריט כמו שולחן אוכל שהמשפחה אוכלת סביבו וצומחת סביבו והוא סופג בתוכו היסטוריה סנטימנטלית שיש לה השפעה על העיצוב בחלל".
שולחן אוכל שמכניס חום
מידן שילבה שולחן איקאה חסר ייחוד מעץ אורן, אבל במידות שהתאימו לתכנון, ושילבה לצידו כיסאות עם מראה ייחודי, כך שהם יקבלו את מרב תשומת הלב. מידן: "גם הכיסאות היו שילוב של יד שנייה עם חדשים והתוצאה מספרת סיפור מעניין על גלגולי נשמות".
עיצוב: טל מידן. צילום: אורית ארנון
שולחן שהיה ירושה מהסבתא עבר עם בני הזוג לדירת החדשה גם בשל הקשר הרגשי אליו גם מפאת תקציב. הוא שולב בעיצוב יחד עם מנורות סדוקות במראה עתיק מעליו, וכך שובר את הסגנון המודרני ומכניס חום. "הכנסת פריט עתיק תורמת לעיצוב הן מהבחינה האסתטית, כשאלמנט זר שובר את הקווים הנקיים, והן מבחינת החום והאווירה שהוא יוצר", אומרת המעצבת שרון דוד. "זיכרון ישן זה משהו ששייך ללב ונותן אופי לבית. בעיניי כל בית צריך פריט או שניים כאלה, שילמדו על האדם שחי בבית וההיסטוריה שלו".
עיצוב: שרון דוד. צילום: שירן כרמל
שטיח וספה במצב טוב
בתהליך עיצוב סלון ביקשו בני המשפחה להשאיר שטיח, שעבר בירושה והיה בעל ערך רגשי, וספה שרופדה לא מכבר. "הן השטיח והן הספה היו במצב מצוין והתאימו לסגנון החיים של בני הבית, שלא רצו 'בית מוזיאוני'", מספרת המעצבת הדס פילובסקי רון. סגנון העיצוב שנבחר הוא חם, משפחתי ולא נכנע לטרנדים חולפים עם רצפה שחופתה בפרקט בגוון אלון, רהיטים שנבחרו בהתאמה לפרקט, כורסאות שרופדו בגוון כחלחל שמופיע גם בשטיח, וקירות בגוון לבן חם וטפט בקיר הטלוויזיה שהותאם למשפחת הצבעים של הספה. "לפי תפיסת עולמי העיצובית, יש להתאים את הבית לדייריו ולא להפך", אומרת פילובסקי רון, "אני אוהבת לשלב פריטים המעוררים זיכרונות טובים ונוסטלגיה, מה שהופך את הבית למקום רגשי אשר תמיד כיף לחזר אליו".
עיצוב: הדס פילובסקי רון ואורית כהן-יבלונקה. צילום: יובל רון
כורסאות עם ערך סנטימנטלי
כורסאות ושולחן צד משנות ה-30 נקנו על ידי הוריה של הדיירת, ומתוך כוונה לשמרם, הם רופדו מחדש אך שמרו על מבנה העץ המקורי. הרהיטים שולבו בסלון המשופץ עם ספות טורקיז וכריות שנתפרו בהתאם לגווני הבית והווילונות, שולחן קפה ושידת מדיה. על הקיר נתלו צלחות מעוטרות, גם הן בירושה מההורים. "השילוב של ישן עם חדש מרגש אותי ומייצר בתים עם אופי ונשמה", מסכמת המעצבת עדי שגב אסולין.
עיצוב: עדי שגב אסולין. צילום: Ravit Turkiya
דלתות ומעקה מקוריים
בבית בן 20 שנה עם עיצוב נתון מיושן החליטו הדיירים להלביש אותו מחדש, ופרט לעבודות צבע, פרקט וחיפוי קיר לא יוחלפו דלתות, מעקות ומטבח. מאחר שלמעצבת לימור מלכיאלי היה חשוב לשמור על הרמוניה עד כמה שניתן, היא בחרה בסגנון מודרני חם: "רכשנו מזנון ושולחן סלון בצבע שדומה לפריטים שנשארו, וגם הפרקט שבחרנו משדר חמימות אבל בהיר יחסית ולא נותן תחושה מעיקה וסוגרת של עץ".
עיצוב: לימור מלכיאלי. צילום: טלי דברת
ארון ומיטה במצב טוב
כשהארון והמיטה מוגדרים במצב טוב ואין טעם להחליפם, כל שצריך הוא להוסיף לצידם רהיטים וחפצים חדשים ולייצר סביבה כמו חדשה. "הצבע הסגול במגירה של הארון אהוב על הנערה שזהו חדרה, ולכן גם שולב בעיצוב החדש של החדר, בצבע על הקיר ובמצעים", מספרת המעצבת רינת בסן, "הוספנו שולחן חדש בגוון שמנת ואלון וכיסא שמשתלב עם הריהוט הקיים ויוכל להמשיך לשרת את הנערה גם בעתיד". שידת המגירות הייתה חלק משולחן העבודה הישן, אולם המגירות פורקו והושארו בחדר למטרות אחסון נוסף.
עיצוב: רינת בסן. צילום: עידן גור
בבית שעבר שיפוץ מסיבי ביקשה הדיירת מראה נקי בחדר השינה וצבעים בהירים כדי שישתלב עם הגינה שבחוץ. מאחר שלא נשאר תקציב להחלפת המיטה או לצביעתה, הוחלט להשאירה כמו שהיא, מתוך שיקול להחליפה בעתיד בשל היותה גדולה ומסיבית. "שילוב של ישן בעיצוב חדש נותן תחושה של בית אמיתי", אומרת המעצבת מירית פיש, שאוהבת לייצר מראה אקלקטי.
עיצוב: מירית פיש. צילום: אורית ארנון
תמונה ישנה השתלבה בעיצוב חדש. עיצוב: נעמה אטדגי. צילום: יהונתן תמיר
כתבה מקסימה!