אנו חיים בעידן שבו מוצר הוא הרבה מעבר לחפץ שאנו אוחזים בו. למעשה, רבים מהמוצרים שנוכחים בחיי היום יום שלנו הם דיגיטליים בעיקרם, והמילה "מוצר" כבר לא מייצגת אותם, מכיוון שהם מעניקים חוויה כוללת. החוויה מתחילה בחיפוש אחר המוצר, בבחירה מבין כלל האפשרויות, ברכישה עצמה ובשימוש במוצר, כשבסופו של התהליך, לתקוות החברה שיצרה אותו, איננו מבינים איך נראו חיינו לפני שפגשנו בו.
גישות בעיצוב לאורך השנים
המאה ה-20 התאפיינה במספר גישות עיצוביות, כשאחת הבולטות והידועות בהן, היא "הצורה עוקבת אחר הפונקציה". זו גישה עיצובית שהתבטאה הן בתכנון הבתים והן במה שנמצא בתוכם, ומתייחסת לפונקציונליות של האלמנט. הצורה נובעת מהפונקציה, כלומר הצרכים התפקודיים של החפץ על חלקיו השונים קובעים את הצורה ולא להפך. המאה ה-21, לעומת זאת, מתקדמת בצעדי ענק אל העתיד, עם "האינטרנט של הדברים" ובגישה קצת שונה כש"הטכנולוגיה עוקבת אחר הפונקציה". כך, כל אלמנט במוצר נבחר גם על פי הצרכים התפקודיים שלו, אולם בעיקר על פי הצרכים התפקודיים של המשתמש.
Nest – תרמוסטט חכם המתממשק אל מכשירים חשמליים בבית ומאפשר להדליק ולכבות אותם מהנייד
אז מה זה "האינטרנט של הדברים" – Internet of Things, או בקיצור IoT? כעת אנו נמצאים בתקופה המתרכזת סביב מוצרים שכבר זכתה לכינוי "המהפכה התעשייתית השלישית". זהו עידן שבו טכנולוגיה לכשעצמה כבר לא מסעירה אותנו. ה-IoT שואף למעשה להיות אלטרנטיבה לצורת ההסתכלות הזו, ולהציע מוצר שאיננו בעל ערך גבוה לכשעצמו, אלא מוצר שמקבל את המשמעות והשימושיות שלו מתוך המפגש עם האדם המשתמש בו.
ברמה הבסיסית שלו, ה-IoT מעניק מוצר שימושי יותר – לדוגמה, דוד חשמלי שאפשר להדליק אותו כבר בעת היציאה מהמשרד, על מנת שיהיו מים חמים כשנגיע הביתה; או מקרר שמזמין מוצרים שהוא מזהה כחסרים במלאי, בעקבות בחירה במתכון מסוים לארוחת הערב המשפחתית. החשיבות של מוצרים אלה היא שהם יוצרים חוויה משותפת בין המוצר ובין מי שמשתמש בו, באופן שמאפשר לשניים ללמוד האחד את הרגליו של השני.
קחו למשל את June. זה נראה כמו תנור, אבל, זה לא תנור – זה מחשב שאופה. פנים התנור מאובזר בנורות לד, מצלמה מובנית, משקל דיגיטלי וחיישני עיבוד תמונה. ברגע שהכנסתם יצירה קולינרית חדשה לתנור, הוא מאפשר לכם לעקוב אחרי האפייה או הצלייה באופן מבוקר, עד לתוצאה המושלמת. אם תרצו, הוא גם ימליץ לכם על מתכונים, וככל שתשתמשו בו יותר ויותר, הוא יבנה עבורכם פרופיל משתמש וימליץ לכם על המנה הבאה, ישירות לסלולארי שלכם דרך התנור וכל בלוטות הטעמים שבדרך.
על שלושה דברים דיברה תורה
מוצרים חכמים הנם בעלי שלושה מאפיינים חשובים: הם כוללים חלק פיזי ומוחשי, מוטמעים בהם חלקי חיישנים בעלי יכולות זיהוי, והם מקושרים לרשת האינטרנט, בדרך כלל באופן נייד.
IoT הוא למעשה צורת איסוף מידע, בה רשת של חפצים פיזיים אוספת מידע אודות המשתמש בחפצים עצמם וחולקת את המידע הזה עם שאר החפצים באותה רשת. כך, כל חפץ לומד את ההרגלים ומאפייני ההתנהגות של המשתמש בו, ויחדיו, החפצים תחת אותה רשת יוצרים מעין פאזל של אפיון המשתמש.
sen.se הוא סנסור שנצמד לחפצים, לצורך ניטור פעולות, למשל מעקב אחר תדירות, משך וזוויות צחצוח השיניים, ותיעודם באפליקציה
איך זה משפיע עלינו? למרות שכולנו משתמשים במקרר, בכורסת הטלוויזיה, ברמקולים, ברכב ובמכונת הכביסה, ההבדלים הקטנים באופן שבו אנו משתמשים במוצרים האלו מוצפים על פני השטח ויוצרים חוויה המותאמת לנו באופן אישי – קסטומיזציה במלוא הדרה.
למה לי טכנולוגיה עכשיו, ומה לזה ולעיצוב
כל התכונות האלו של ה-IoT מאפשרות למעצבים לעצב מוצרים בעלי ערך רב יותר למשתמש, ולמשתמש עצמו הן מאפשרות להפיק יותר מהמוצר. באנלוגיה למוצר שאיננו טכנולוגי, האינטרנט של הדברים מאפשר לנו לעצב את המוצר כך שיתאים לנו, בדיוק כמו שכורסת הטלוויזיה התעצבה לצרכינו אחרי שימוש תכוף והותרנו בה חותם של הזווית המסוימת בה אנו מתיישבים ושחיקת בד באזורים שבהם הנחנו את ידינו. באותו אופן, מוצרים חכמים מזהים את האופן שבו אנחנו מעדיפים להשתמש בהם ולומדים אותנו, בכדי להציע לנו חווית שימוש אופטימלית, ללא שחיקה של הריפוד ומהשימוש הראשון.
אחת המגמות שאפשרו את פריחתה של המהפכה הזו, היא העובדה שיותר ויותר חיישנים נהיו קטנים יותר ובמחיר נגיש, כך שאת אותן יכולות עילאיות שהיו שמורות בעבר למוצרי יוקרה ניתן להציע היום לכמעט כל בית. מוצרים שבעבר חייבים היו להיות גדולים ומסורבלים בשל הטכנולוגיה המוטמעת בהם, נהיו קטני מימדים ומאפשרים שימוש גם בבתים המודרניים המאופיינים בחללים קטנים יותר.
קחו למשל את Echo Dot של אמאזון – רמקול שמתחבר לשלל מכשירים ואפילו מנבא לכם את מזג האוויר. אבל עיקר הבשורה בו היא בשינוי ההסתכלות שלנו על רמקולים – אם התרגלנו שרמקולים איכותיים יתאפיינו בגודל מאסיבי, הרי שמעתה נהנה מאיכות סאונד מקסימלית תוך ניצול שטח מינימלי. פריט זה, למשל, מוכיח כיצד ה-IoT הוא הגשמה של תפיסה עיצובית כוללת של "הבית כמכונת מגורים" – בית שמשרת את היושבים בו, אולם באמצעות טכנולוגיה מתקשרת, נגישה ונעימה, ובעיקר לא מרתיעה.
מוצרים שמדברים עלינו
בתים חכמים וערים חכמות הם למעשה יצירה של מיקרוקוסמוס של מוצרים, בו המוצרים סביבנו משוחחים ביניהם אודותינו, בשפה משותפת ואחידה, שמטרתה אחת: ליצור אינטראקציה טובה יותר איתנו, המשתמשים. כאשר המוצר לומד אותנו ואת מאפייני השימוש שלנו בו, הוא יכול לזהות דפוסי שימוש דומים בינינו ובין משתמשים אחרים, ולהציע חוויית שימוש שייתכן ולא היינו אפילו חושבים עליה, מלכתחילה, אלמלא הייתה מוצעת לנו. אפשר להשוות זאת למלצר נבון, שמזהה את פלטת הטעמים החביבה עליכם על פי היין אותו הזמנתם והמנה הראשונה שאהבתם, ומציע לכם על פיה מנה עיקרית מסוימת, בהסקה על פי הזמנות של סועדים אחרים עם פלטת טעמים דומה לשלכם.
לכן, אחד המבחנים הגדולים של אותם מוצרים חכמים הוא העיצוב – הנראות, הממשק וכל שאר חלקי החוויה. זו תקופה מעניינת ביותר לעסוק בעיצוב מוצר, שכן מה שאיננו רואים במוצר גובר בהיקפו על הנראות שלו. הרגשות אותם העיצוב מוביל, דרך האינטרקציה עימו, גדלים ומתפתחים לכדי מערכת יחסים מבוססת חוויה וצורך בתחושת בטחון למול המוצר החכם.
Withings, לדוגמה, הוא חזון של בית חכם ובטוח, שבו מצלמות אבטחה שעושות הרבה מעבר לצילום ובהרבה פחות רעש. הפיתוח הזה יאפשר לכם לעקוב אחר המתרחש בביתכם מכל מקום באמצעות האפליקציה, למדוד את איכות האוויר בבית, להשמיע מוזיקה, להקליט את המתרחש בבית, לקבל ניתוחים וניטורים על הכל, וגם ליהנות מעיצוב מדהים – כאשר הגבולות בין בית, רובוט ואינטליגנציה – מטשטשים. אם בעבר צורה עקבה אחרי פונקציה, הרי שהיום עיצוב מנחה טכנולוגיה, במטרה להפוך אותה להיות חכמה ורגישה יותר. ולנו, בני האדם, נותר לקוות שתמיד נהיה יותר חכמים מהמקרר.
553
מזעזע
OMG איזה עולם הזוי.. בקטע רע..
ואיפה הלכה הפרטיות שלי?
ולא שיש לי מה להסתיר.
תפסיקו לפחד מטכנולוגיה
המצאות מגניבות! נחמד להתעדכן
מעניין! סוף סוף הסבר בעברית
האמת ששמעתי על זה הרבה אבל אף פעם לא הבנתי במה מדובר. תודה על ההסבר
כתבה מעולה!