הבית, שתוכנן ועוצב על ידי "ישראלביץ אדריכלים" מצליח לתרגם רעיון מופשט של קו מתמשך לארכיטקטורה חיה, כזו שנוכחת גם אחרי שמתרחקים ממנה.
הבית תוכנן עבור משפחה בת חמש נפשות על מגרש פינתי, מה שאפשר למקם את אחד האלמנטים המרכזיים שלו — חלל כפול — בדיוק בנקודת המפגש בין הרחובות. הבחירה הזו מעניקה למבנה נוכחות מיידית כלפי החוץ ומציבה אותו כנקודת מוקד במרחב. כבר מהרחוב ניתן לחוש שהבית אינו נסגר בתוך עצמו, אלא פונה החוצה, מתקשר עם הסביבה ומאפשר מבטים פנימה והחוצה בו־זמנית. ההעמדה שלו על הקרקע נשארת מאופקת; הוא אינו מורם באופן דרמטי אלא ממשיך את השטח, כאילו צמח ממנו.
הצורה הכללית של הבית, בצורת L, מגדירה חצר פנימית ברורה ומאפשרת קשר ישיר ורציף בין הפנים לחוץ. החלק הארוך של ה־L מכיל בריכת שחייה שנמתחת לאורך האזור הציבורי וממשיכה עד לאזור חדר השינה של ההורים, כך שהמים הופכים לחלק בלתי נפרד מהחוויה היומיומית. הפינה של ה־L מרכזת את החללים הציבוריים, ומשם נמשך רצף המגורים באופן טבעי, ללא עצירות חדות.
