ברוטליסט:  'אנו-מוזיאון העם היהודי' לשעבר בית התפוצות

בלב קמפוס אוניברסיטת תל אביב, מזדקר מבנה שנבנה בסגנון ברוטליסט. 50 שנה ניצב זקוף, קשוח וגאה כשומר על האמת האדריכלית

צילום: יותם רונן

בעידן הפוסט-מודרני שבו מושג "האמת" מותקף מכל הכיוונים ובתחומים שונים, בניין 'אנו-מוזיאון העם היהודי' , כשהוקם בשנת 1978 כבית התפוצות, הוא אצבע בעין לכל אלה שדוגלים באמת כערך יחסי בלבד.  כ-50 שנה הוא ניצב בלב קמפוס אוניברסיטת תל אביב, נאמן לאמת אחת – האמת האדריכלית של יוצריו. ומהווה מעין עד ראיה להתחלפות סגנונות בנייה ואופנות שנעלמו באותה מהירות בה הופיעו.

5
צילום: רוני כנעני

כהמשך לאדריכלות המודרנית

בעיקרון המרכזי עליו נשענה תנועת האדריכלות המודרניסטית שהתפתחה בשנות ה-30, בלטה המגמה של חשיפת האמת המוחלטת של אדריכלות, ללא הסחת הדעת באמצעות קישוטיות ואלמנטים מיותרים. אחד מאבותיה המהוללים ביותר היה האדריכל הגרמני אמריקאי, מיס ואן דה רוהה –. הוא זה שטבע את הסיסמא: "Less is more". מיס ואן דר רוהה, חיפש תמיד את היסודות, התאים והרקמות, העצמות והגידים של כל פרויקט במטרה לגלות את  "האמת הבניינית". שלימים הפך למונח המרכזי בזרם הברוטליזם. בזמנו, מיס ואן דר רוהה נבחר כראש ועדת השיפוט לבחירת תכנית הבניין של מוזיאון בית התפוצות. לאחרונה, הוחלף השם מבית התפוצות ל-אנו – מוזיאון העם היהודי. את תצוגת הקבע המוקמת בו  מלווה האדריכל דניאל מינץ.

שלושת הקומות של אנו
2
צילום: עמיר ברנר | עיצוב: עיצוב תאורה עמיר ברנר

אור וצל באמת בניינית

המונח "אמת בניינית" שכאמור היה אחד מיסודות הברוטליזם, קרם עור וגידים  מיד אחרי מלחמת העולם השנייה ונמשך כשני עשורים.  המטרה הייתה להבליט את האמת החומרית, הצורנית והפונקציונאלית. האמצעים היו  שימוש נרחב בבטון חשוף, (זה מקור השם בתרגום מצרפתית)  עם תוספות של חומרים פשוטים ויעלים ויצירת עושר צורני שמושפע ממשחקי אור וצל.

4
צילום: רוני כנעני

מוזיאון העם היהודי

בשנת 1960 בחברת בית התפוצות, בעקבות החלטה שהתקבלה להגשים את חלומו של ד"ר נחום גוטמן, חוקר ודמות בולטת בתחום ההיסטוריה והתרבות היהודית בתפוצות. שחלם על מוזיאון שישקף את השפעת יהדות התפוצות על התרבות בארץ ישראל. פורסם מכרז לבניית מוזיאון העם היהודי. מספר לא מבוטל של אדריכלים ישראלים ניסו את מזלם והגישו את הצעותיהם. העבודות הנבחרות הוצגו באולם גדול בשיקגו. בפני ועדת השיפוט בראשות מיס ואן דר רוהה. פה אחד נבחרה עבודתו של אדריכל ישראלי אנונימי ומוכשר בשם אלי גבירצמן. מאחר וגבירצמן היה אדריכל צעיר וחסר ניסיון הוחלט לצרף אליו אדריכל נוסף, יצחק ישר, איש מקצוע בעל מוניטין וניסיון בתכנון מוזיאונים ובין השאר מי שתכנן את מוזיאון תל אביב.

3
צילום: רוני כנעני

האמת יצאה לאור אחרי יותר מעשור

אחד מהדברים שהנחו  את האדריכלים גבירצמן וישר היה הצורך להתאים בין האמת החומרית של הבניין למהות ההיסטוריה האמיתית. הבניין תוכנן להיות חלל גדול שמחולק לאגפים המייצגים את הקהילות היהודיות בעולם. במשך הזמן, התוכניות השתנו, אך עדיין נשמר המרחב הפתוח והרחב, שנוצר בקרבו את ההיגיון הפנימי והאמיתי של הבניין.

הבנייה שהחלה בשנת 1967. בהקמת האגף האקדמי, אחרי השלב הראשון, הופסקה הבנייה לסירוגין מסיבות שונות. רק אחרי למעלה מעשור, בתאריך 15 במאי 1978 התקיים טקס הפתיחה החגיגי של המוזיאון בנוכחות נשיא המדינה אפרים קציר ונשיא בית התפוצות ד"ר נחום גולדמן.

6
צילום: רוני כנעני

חומר מול מהות 

לפני כשלוש שנים, לאחר חידוש המוזיאון ופתיחתו תחת השם 'אנו-מוזיאון העם היהודי', בולטת האמת המבנית שמתחברת בצורה אורגנית  לסביבה. בבניין שניצב בלב הקמפוס החלל הגדול שבלובי, בתכנון משרד מינץ מלמד, מאפשר לעוברים ושבים לחלוף במוזיאון  ולהמשיך אל תוך האוניברסיטה גם מבלי להיכנס לחללי התערוכות פנימה. כדבריו של דניאל מינץ, האדריכל המלווה, לבניין  יש הגיון אמת הנחשף באמצעות השלד החשוף. החומרים ממנו הוא עשוי מדגישים את עוצמתו ואת התאמת האמת החומרית לאמת המהותית.

1
צילום: רוני כנעני
2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

את מוזיאון תל אביב תכנן גם דן איתן יחד עם ישר אדריכלים

יפה ומעניין מאד!