זהו בית שאינו מנסה להתחרות בנוף, אלא להפוך אותו לחלק בלתי נפרד מחוויית המגורים — כזה שמאפשר לדיירים לחוות את עוצמתו של המקום כחלק מהיומיום.
את הבית תכנן האדריכל עומר כרמלי עבור זוג צעיר עם ילד, שביקשו ליצור סביבת מגורים רגועה, טבעית ועל־זמנית. עיצוב הפנים הופקד בידי מעצבת הפנים מיטל מיורצ’יק שריד, שיצרה שפה חומרית הנשענת על חומרים טבעיים וגוונים רכים, המעצימים את תחושת השקט והחיבור לנוף ולקרקע.
התכנון האדריכלי נשען על יצירת מערכת יחסים מדויקת בין החללים הפנימיים לסביבה החיצונית. החלל הציבורי תוכנן כמרחב פתוח ורציף, שבו הסלון והמטבח מתקיימים זה לצד זה, ללא מחיצות מיותרות. ההפרדה ביניהם נעשית באמצעות חומרי הגמר בלבד — ריצוף אבן טבעית באזור המטבח, המעניק תחושת יציבות, לצד רצפת עץ חמימה באזור המגורים, שמוסיפה רובד אינטימי וביתי יותר. המעבר בין החומרים יוצר חלוקה טבעית, מבלי לפגוע בתחושת הזרימה והמרחב.
השפה העיצובית שנבחרה לבית מבוססת על איפוק ועל דיוק. מיורצ’יק שריד בחרה להשתמש בפלטת חומרים מצומצמת הכוללת עץ, טיח ואבן, היוצרים מעטפת רגועה ועל־זמנית. פרטי הנגרות שולבו כחלק אינטגרלי מהאדריכלות, תוך יצירת פתרונות אחסון המוטמעים בקירות ושומרים על מראה נקי ומאוזן. הבחירה בגוונים טבעיים ובהירים מאפשרת לאור הטבעי להשתנות לאורך שעות היום ולהשפיע על האווירה בחלל.
