זהו בית שאינו מבקש להרשים ברגע הראשון, אלא חושף את קסמו בהדרגה – כפי שאוהב האדריכל עמיר צורף לייצר – אדריכלות מאופקת ורגישה. מבחינתו, זה היה “פרויקט טוטאלי”, כזה שבו הוא אחראי על כל בחירה, מהתכנון הראשוני ועד הפריט הטקסטילי האחרון.
המגרש שעליו הוקם הבית היה מאתגר: מבנה ישן משנות ה־60, קרקע מדורגת ומרחב שדרש פתרון יצירתי. צורף בחר להרוס את הקיים ולהתחיל מחדש לגמרי, תוך התאמה לטופוגרפיה במקום ניסיון להתעלם ממנה. התוצאה היא קומת קרקע ומרתף עטופים בבטון חשוף וגולמי, שמעליהם קומה עליונה לבנה, נקייה וקלילה, שנראית כמרחפת. הפער בין שתי המסות יוצר דיאלוג עשיר בין כובד לאווריריות, ומעניק לבית מראה ייחודי ומעודן. הפתרון ההנדסי, שפותח יחד עם המהנדס אהרון דניאל, איפשר תלייה של הקומה העליונה על קורות הגג, כמעט ללא עמודים – מהלך שהעניק לחלל תחושת פתיחות נדירה.
