קומת המשרדים שהפכה לבמה לסיפור הצמיחה של החברה

מהשורשים והעבר שעליהם נבנתה החברה, דרך ההווה שבו היא פועלת, ועד קריצה לעתיד שאליו היא שואפת – קומת המשרדים החדשה הפכה לבמה שמספרת את סיפור הצמיחה שלה.

מערכת בניין ודיור

קומת המשרדים שהפכה לבמה לסיפור הצמיחה של החברה

צילום: אבי קבלו

עיצוב פנים: נורית עזיזי

בטון חשוף, זכוכית, פלטות פח מאריזת מכונה ורשתות סינון שהפכו לגופי תאורה – כל אלה מחברים בין עולם הייצור של החברה לבין סביבת עבודה עכשווית, טכנולוגית ומזמינה.

קיבלתי שטח עם רצפה חלקית, קירות בטון ותקרה חשופה. “תעשי לנו משרדים” – כך זה התחיל. חברה יצרנית, עם דרישה ברורה: הקדמה הטכנולוגית צריכה להיות נוכחת בחלל, אבל מבלי לשכוח מאיפה הכול התחיל.

זה היה אתגר משמעותי, אבל גם הזדמנות.

הרעיון המרכזי בתכנון היה ליצור חיבור בין החדש לישן, בין הטכנולוגיה לבין חומרי המקור שמספרים את סיפור החברה. לאורך הקומה נוצרה שדרה מרכזית, המודגשת באמצעות ריצוף כהה ומשתנה, ומחלקת את סביבת העבודה לשני אזורים.

מצד אחד ממוקמים חדרי העבודה וחדרי הישיבות השקופים, עם מחיצות זכוכית בפרופילים שחורים וריהוט נקי ומינימליסטי. מהצד השני תוכננו אזורי עבודה פתוחים, תוך התייחסות לאקוסטיקה, לתאורה ולתנאים הנדרשים לעבודה ממושכת מול מחשב.

השפה התעשייתית נשארה נוכחת כמעט בכל פינה. תקרת הבטון לא כוסתה, וגם תעלות החשמל והתקשורת וצנרת המערכות נותרו חשופות. מתחתיהן נתלו פלטות אקוסטיות עגולות, שחלקן שולבו עם גופי תאורה. המפגש בין הבטון, המתכת והצינורות האדומים לבין האלמנטים הלבנים והמעוגלים יוצר ניגוד שמרכך את המראה התעשייתי ומעניק לחלל תחושה עכשווית.

אבל החיבור לעולם הייצור לא נשאר רק ברמת השפה העיצובית. חלק מהחומרים ששולבו בפרויקט הגיעו ישירות מתוך הפעילות של החברה.

פלטות פח מחוזקות, ששימשו לאריזת מכונה שהגיעה מחו”ל, שולבו בקירות הקומה. החותמות והסימונים המקוריים שעליהן נשמרו בכוונה. במקום לייצר “אסתטיקה תעשייתית” באופן מלאכותי, הוכנסו לחלל חומרים שיש להם קשר אמיתי לסיפור ולפעילות של החברה.

כך הפך חומר שהיה חלק מתהליך הייצור לאלמנט עיצובי שמספר את הסיפור הזה מחדש.

את הבטון והמתכת מאזנים קירות בגוון ירקרק, צמחייה, עץ ונגיעות צבע בריהוט. מחיצות הזכוכית מאפשרות לאור ולמבט לעבור בין החללים ומשאירות את המשרדים פתוחים ונוכחים גם באזורים הסגורים.

חדר הישיבות מרכז בתוכו את הרעיון כולו. לצד שולחן גדול, כיסאות עור ומערכות מדיה מתקדמות, נתלו גופי תאורה שיוצרו מרשת סינון תעשייתית – מאותו סוג המשמש בקווי הייצור של החברה. חומר פונקציונלי, שמקומו הטבעי הוא במפעל, קיבל כאן תפקיד חדש והפך לאלמנט עיצובי מרכזי.

גם חדר האוכל תוכנן כחלק בלתי נפרד מהתפיסה הכוללת של הפרויקט.

הטכנולוגיה מתקדמת, אבל גם היא זקוקה לאנשים – ואנשים צריכים מקום לעצור, לאכול, להיפגש ולהיטען מחדש. מתוך התפיסה הזו תוכנן חדר אוכל שמזמין אליו את כלל העובדים, מכל המחלקות.

הושם דגש על כניסת אור טבעי, על שימוש בגוונים ירוקים המשרים רוגע ועל יצירת פינות ישיבה המזכירות חוויה של מסעדה. לצד מטבח מאובזר, החלל תוכנן כך שיוכל לשמש גם לארוחות צהריים וגם לכינוסים, הדרכות והכשרות מקצועיות.

בסופו של דבר, התוצאה היא קומת משרדים עכשווית וטכנולוגית, אבל כזו שאינה מנסה למחוק את העבר. להפך – היא משתמשת בו כחומר גלם ליצירת הזהות של המקום.

במקום להסתיר את העבר התעשייתי, בחרנו להפוך אותו לחלק מההווה. כל בחירה בחומר, בצבע, באור ובפרט היא חלק מסיפור אחד – סיפור על חברה שצמחה מתוך עולם הייצור, התפתחה עם הטכנולוגיה, וממשיכה לבנות את העתיד שלה מבלי לשכוח את השורשים.