שפע חיוכים ומצב רוח מרומם ליוו את כניסתו של רון חולדאי למסיבת העיתונאים שהתקיימה באגף החדש של מוזיאון תל אביב באמצע השבוע שעבר, בה היו נוכחים עיתונאי אמנות, אדריכלות ותיירות מכל העולם. באנגלית צברית ברך חולדאי את אלה שעשו מלאכתם כאן וסיפר שראש העיר הראשון של תל אביב, מר מאיר דיזנגוף, ראה באמנות נכס חשוב לעיר ולמדינה כולה (שעדיין לא הייתה).
בגלל חוסר תקציב ומקום הולם, שימש אז ביתו הפרטי של ראש העיר כאכסניה לאמנות, שבחלקה הגדול היה זה רכושו הפרטי. אושרו של רון חולדאי, מוצדק! האגף החדש של מוזיאון תל אביב הוא יצירת אדריכלות ברמה בינלאומית, שללא ספק תהפוך לאחד מהאייקונים שיזוהו בעולם עם תל אביב. הקונספט המודרני והעכשווי של המבנה משלים את מתחם התרבות העירוני, מוסיף למקום מראה חדשני ומעורר כבוד.
אייקון תרבותי. האגף החדש.
לתכנון הבניין על שם שמואל והרטה עמיר נבחר האדריכל האמריקאי פרסטון סקוט כהן שגר ועובד בקיימברידג' שבמסצ'וסטס. הבחירה בפרסטון היא תוצאה של תחרות בת שני שלבים בניהולו של האדריכל יעקב גרובמן, בה לקחו חלק אדריכלים מובילים מישראל ומהעולם כשאפילו לסטודנטים מקומיים ניתנה אפשרות להשתתף בשלב הראשון של התחרות.
תחילתו של המסע, שנועד להגשים את חלומו של מי שהיה מנהלו של המוזיאון ולא זכה לראות בתוצאות – הפרופסור מוטי עומר ז"ל, החל בשנת 2003. שנתיים היו פרק הזמן בו הוחלט על האדריכל הנכון לביצוע המשימה, שנתיים נוספות נדרשו לתכנון מדוקדק ורק בשנת 2007 החלה הבנייה וההמתנה הארוכה מצדיקה את התוצאה.
חזית הבניין, שפונה לרחבת מתחם האמנות, עשויה מלוחות בטון אדריכלי יצוקות מראש, או בשפה המקצועית: "פריקאסטים". הלוחות, משולשים ומלבנים בגדלים שונים, יוצרים מראה בעל פרספקטיבה מדהימה והמבנה, על אף היותו ייחודי, משתלב היטב בסביבה ונוסך מיופיו על כל הרחבה, ששופצה גם היא בהתאם. מגדל המעליות שניצב במרכז הרחבה הוזז לצד ובכך נוצרה רחבה מרשימה או כמו שהאדריכל כהן אמר: "פיאצה איטלקית בתל אביב".
להבדיל מלא מעט מוזיאונים בעולם, בהם המראה החיצוני נעצר כאשר נכנסים לאולמות התצוגה הפנימיים, כאן ניכרת השפעת המעטפת גם בפנים. עיקר הקונספט ניכר במעברים המשולבים זה בזה, כשהם חושפים את תנועת הקהל הנע בין אולמות התצוגה. "חשוב היה לי להדגיש את תנועת המבקרים במוזיאון", מדגיש המתכנן, "זה דבר שמוסיף חיות לבניין ויוצר אינטראקציה בין האמנות לבין הקהל". באולמות התצוגה פינה המראה הקופסתי את מקומו לזוויות מעניינות שלא לוקחות מעוצמת תצוגות האמנות ויחד עם זאת ממשיכות את תחושת החדשנות המופגנת בחיצוניות הבניין.
לוחות בטון אדריכלי יצוק מראש. מראה פנים של האגף החדש במוזיאון.
נאמן לבקשתו של מוטי עומר, נמנע האדריכל מהכנסת אור טבעי לאולמות התצוגה ואלה מוארים כולם בתאורה מלאכותית שניתנת לשליטה בהתאם לאופי התצוגות המיועדות. אך לעומת זאת במעברים חודר אור טבעי מרוכך המשנה בהתאם לשעות היום וזווית קרני השמש.
אבל ההפתעה הגדולה ביותר שמתגלה לעיני הנכנסים לבניין היא הגובה. כלפי חוץ גובה המבנה הוא כשלוש קומות, וכשנכנסים פנימה מתגלה גובה כפול. כלפי חוץ מגיע הבניין לכדי 13 מטר והפנים מתנשא לגובה של 27 מטרים. שלוש קומות של אולמות מרשימים נחפרו באדמה והמדהים הוא שאין תחושה של מוזיאון חפור, זאת בזכות תכנונו הגאוני של האדריכל שהשכיל להקנות למקום תחושה של מרחבים מוארים, התנהלות נוחה והחשוב ביותר – אווירה שמעוררת כבוד לא מנוכר.
לקראת פתיחת המוזיאון מוצגת במקום תערוכתו של האמן הגרמני אנסלם קיפר, אותה עוד הספיק עומר לאצור. זו תערוכה בעלת עוצמה ומיוחדת במינה ומומלץ בחום לבקר במקום, גם לאלה שביקור במוזיאון לאמנות זה לא כלול בשגרת יומם. עוד בונוס: לתושבי תל אביב הכניסה בחודש נובמבר היא ללא תשלום.
234
403
