במקרה הזה, התשובה אינה מחסור במקום אלא בדיוק ההפך. בני הזוג, בשנות ה־40 לחייהם, חיפשו לעצמם מקום שבו יוכלו להחליף אווירה בסופי השבוע, לצאת מהשגרה ולהרגיש שהם בחופשה – מבלי להזמין מלון ומבלי לצאת מתל אביב.
את דירת הנופש שלהם הם מצאו ברחוב מונטיפיורי, בתוך בניין היסטורי שנבנה במקור ב־1924. על תכנון הפנים הופקד המעצב אורון מילשטיין, שקיבל בריף מעט שונה מזה שמקבלים בדרך כלל בתכנון דירה: לא לנסות לשחזר את הבית שממנו מגיעים בני הזוג, אלא ליצור את ההפך ממנו. מקום קטן, מדויק, מפנק ובעיקר כזה שמרגיש מהרגע שנכנסים אליו כאילו השגרה נשארה בחוץ.
דווקא העובדה שמדובר בדירת נופש שחררה את מילשטיין מחלק מהכללים שמכתיבים בדרך כלל תכנון של בית. אין צורך לחשוב על חדרי ילדים, על כמויות אחסון אינסופיות או על מטבח שצריך לתפקד מדי ערב עבור משפחה. במקום לשאול איך מכניסים כמה שיותר פונקציות ל־50 מ"ר, השאלה הייתה על מה אפשר לוותר – ומה מרוויחים מהוויתור הזה.
המטבח הוא אולי הדוגמה הטובה ביותר. בני הזוג לא מגיעים לדירה כדי לבשל ארוחות משפחתיות גדולות, ולכן במקום מטבח ביתי מלא תוכנן חלל שמזכיר יותר בר או בראסרי קטן. שולבו בו מיניבר ומיקרוגל משולב תנור, לצד אי שמאפשר לשבת, לשתות, לאכול ולארח. חזיתות בגימור מטאלי־זהוב, משטחי אוניקס ופרטי פליז הופכים אותו לאלמנט עיצובי מרכזי בחלל – הרבה מעבר לפונקציה שלו.
וזה אולי ההבדל הגדול בין תכנון של בית לתכנון של חופשה. בבית אנחנו נוטים לבקש עוד ארון, עוד מגירה ועוד מקום "למקרה שנצטרך". בחופשה אנחנו מגיעים עם הרבה פחות – ופתאום מגלים כמה מעט באמת דרוש לנו כדי להרגיש בנוח.
