כאן, חוויית הרוגע אינה מתחילה בטיפול או בארוחת הבוקר, אלא כבר מהרגע שבו האורחים פוסעים אל תוך המבנה.
מאחורי התכנון האדריכלי עומדת האדריכלית אפרת קיסוס, שביקשה ליצור חלל שלא יתחרה בנוף אלא ישלים אותו. במקום להעמיס צבעים, חומרים או מחוות עיצוביות דרמטיות, היא בחרה לבנות שפה שקטה, המבוססת על אבן טבעית, עץ, טקסטיל בגוונים רכים ואור טבעי, המכניסים את הגליל אל תוך המלון.
"השאיפה הייתה לייצר תחושת שייכות למקום," אומרת קיסוס. "לא רציתי ליצור מלון שאפשר היה להציב בכל מקום בעולם. היה חשוב שהאורחים ירגישו את הגליל דרך החומרים, דרך האור ודרך האווירה שנוצרת בחללים."
הגישה הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל פרט. קירות האבן המקוריים שולבו מחדש כחלק מהעיצוב, העץ מלווה את החללים הציבוריים והפרטיים, ופלטת הצבעים נשענת על גוני אדמה וצמחייה מקומית. גם בחדרי האירוח נשמר הקשר אל החוץ, בין היתר באמצעות פתרונות תכנון המאפשרים לאור הטבעי ולנוף להיות חלק בלתי נפרד מהשהות.
