סקנדינבי, אבל לא מה שחשבתם

החלל הציבורי, הכולל סלון, מטבח ופינת אוכל, תוכנן כמרחב פתוח שבו האזורים השונים מתקיימים זה לצד זה ללא מחיצות. רצפת עץ בגוון טבעי, המונחת בדוגמת פישבון, מחברת בין החללים, בעוד שהקירות הבהירים והווילונות הרכים מאפשרים לאור הטבעי למלא את הבית. המטבח, המתפרש לאורך אחד הקירות, עוצב בחזיתות עץ בהיר ובמשטחי עבודה לבנים בעלי עורקים עדינים. מעל אזור העבודה שולבו חיפויים בהירים, מדפים דקים ואלמנטים מעץ, היוצרים המשכיות חומרית בין הארונות, הקירות והתקרה.

במרכז המטבח ניצב אי ארוך, המשמש גם לישיבה יומיומית. סביבו שולבו כיסאות בר בעלי מושבי קטיפה ירוקים ומשענות עץ קלועות, המכניסים לחלל נגיעה צבעונית ראשונה. לצד האי מוקמה פינת האוכל, הכוללת שולחן כהה בעל משטח מבריק, כיסאות מרופדים בגוון שמנת וספסל ישיבה מתחת לחלון. מעל השולחן נתלה גוף תאורה פיסולי, המשלב זרועות מתכת דקות וכדורים בגווני לבן וירוק כהה. הבחירה בגוף התאורה אינה רק דקורטיבית; היא יוצרת נקודת עניין בתוך החלל המאופק ומחברת בין הירוק שמופיע בפרטי הריהוט לבין הצבעוניות שתתגלה בהמשך הבית.

גם הסלון שומר על שפה נקייה, אך מכניס לתמונה צבע מעט עמוק יותר. ספה מעוגלת בגוון ירוק בקבוק ניצבת לצד כורסה בהירה, שולחן סלון עגול ופריטי אמנות קטנים. השילוב בין הרהיטים בעלי הקווים הרכים, גווני העץ והירוק מעניק לחלל תחושה ביתית ונינוחה, שאינה נופלת למלכודת של מינימליזם קר או מנוכר.

אלא שההפתעה האמיתית מתחילה דווקא מעבר לחלל הציבורי. באחד מחדרי השינה בחרה וירצברגר לעטוף את הקירות בטפט פרחוני עשיר על רקע כחול כהה, עם עלים, פרחים ודוגמאות בהשראת עולם הטבע. את הטפט הדומיננטי מאזנים פסי מסגרת לבנים היוצרים חלוקה גיאומטרית על הקירות, לצד חיפוי קיר תחתון בהיר, מיטה לבנה וטקסטיל בגווני כחול. המפגש בין הדוגמה העשירה למסגרות הישרות מייצר חלל בעל אופי כמעט אירופאי, אך כזה ששומר על תחושת קלילות בזכות הריהוט המאופק.

בחדר נוסף, המיועד לאירוח בני המשפחה הצעירים, נבחרה גישה שונה לחלוטין. הקירות חופו בטפט פסים עדין בגוונים חמימים, ובמרכז החדר ניצבת מיטת קומתיים מרופדת בגוון טרקוטה, בעלת מבנה ייחודי שבו המיטה העליונה נראית כמעט כקפסולה רכה. מדרגות לבנות מובילות אל המפלס העליון, בעוד שהמיטה התחתונה רחבה ומזמינה. השילוב בין הטפט העדין, הריפוד הקטיפתי וגוני האדמה מעניק לחדר אופי צעיר ושובב, אך גם תחושה חמימה ומוגנת.

הצבע הירוק, שבעלת הבית ביקשה לשלב בעיצוב, מקבל ביטוי דרמטי במיוחד בחדר הרחצה. כאן שולבו חיפויי אבן במראה ירוק עמוק עם עורקים טבעיים, לצד רצפה בגוונים ירקרקים ודלתות זכוכית המחולקות באמצעות פרופילי מתכת שחורים. האמבטיה הלבנה, הכלים הסניטריים והקירות הבהירים יוצרים ניגוד לחומריות הכהה, בעוד שפרטי העץ מוסיפים חמימות. החלל מזכיר במידה מסוימת חדר רחצה במלון בוטיק, אך שומר על אופי אישי ולא פורמלי.

בחדר שירותים נוסף נבחר  טפט פרחוני צפוף בגווני ירוק, כחול וסגול, העוטף את הקירות כמעט במלואם. מולו ניצבים כיור שחור עגול, משטח לבן וארונית תלויה בעלת מסגרת מתכת שחורה. השילוב בין הדוגמה הרומנטית לבין האלמנטים הגיאומטריים והכהים יוצר ניגוד מעניין ומעניק לחלל הקטן נוכחות גדולה במיוחד.

לצד הבחירות העיצוביות, אחד האתגרים המרכזיים בפרויקט היה יצירת פתרונות אחסון שיאפשרו לבני הזוג לארח את המשפחה המורחבת ולשמור על בית מסודר ונעים. במסדרון, למשל, תוכנן קיר נגרות המשלב קוביות עץ ומראה, שמאחוריהן מוסתרים ארון החשמל, שטחי אחסון ואזור ייעודי לצעצועים של הנכדים. כך הפך אלמנט פונקציונלי לחלק מהשפה העיצובית, מבלי להעמיס על החלל.

הבחירה לשלב בין חלל ציבורי שקט לחדרים פרטיים מלאי אופי מייצרת בדירה חוויה שאינה צפויה מראש. במקום לחזור על אותה פלטת צבעים ואותה שפה בכל חדר, בחרה וירצברגר לאפשר לכל חלל לקבל אישיות משלו, תוך שמירה על קשר באמצעות חומריות טבעית, פרטי נגרות מוקפדים וגוונים שחוזרים במינונים משתנים.