הפרגולה, שבעבר נתפסה בעיקר כפתרון הצללה פונקציונלי, הפכה בשנים האחרונות לאלמנט אדריכלי משמעותי בפני עצמו – כזה שמגדיר אזור, מייצר מוקד, משפיע על האור והצל ולעיתים הופך לאחד האלמנטים הבולטים ביותר בתכנון הבית וסביבתו.
אם בעבר היא תוכננה לא פעם בשלב מאוחר, כמעט כתוספת לחצר, כיום אדריכלים ומעצבים מתייחסים אליה כחלק מהקומפוזיציה האדריכלית. המיקום שלה ביחס לבית, הפרופורציות, החומר, מידת האטימות או הפתיחות והאופן שבו היא פוגשת את החזית – כל אלה משפיעים על התוצאה לא פחות מבחירת הריצוף או תכנון הפתחים.
כרכום עיצוב נוף צלם אלון גרגו
"בפרגולה של היום יש הרבה מעבר לשאלה איך מייצרים צל", אומר שי דוד, מנכ"ל חברת כרכום. "אנחנו מתייחסים אליה כאל אלמנט אדריכלי לכל דבר. איפה היא ממוקמת, איך היא עומדת ביחס לבית, מה הגובה והעומק שלה, מאיזה חומר היא עשויה ואיך האור עובר דרכה – כל אלה צריכים להיות חלק מאותה חשיבה".
אחת ההחלטות הראשונות היא דווקא היכן למקם אותה. האפשרות המוכרת היא פרגולה הסמוכה לוויטרינות של הסלון או המטבח, כך שהיא הופכת כמעט להמשך ישיר של החלל הציבורי. במקרים כאלה אפשר להמשיך החוצה את צירי התכנון של הבית, ליצור קשר בין התקרה הפנימית לקירוי החיצוני ולגרום למבט לעבור באופן טבעי מהסלון אל הפרגולה.
המיקום הזה מעניק לפרגולה תפקיד כפול. מצד אחד היא מייצרת אזור מוצל בחוץ, ומצד שני היא משפיעה על התנאים בתוך הבית. כאשר מול הסלון ניצבת ויטרינה רחבת ממדים, למשל, פרגולה מתוכננת היטב יכולה לסנן חלק מקרינת השמש הישירה לפני שהיא מגיעה אל הזכוכית.
