כשחומר פוגש רוח: תכנון ועיצוב פנים של משרדי חברה ליזמות והתחדשות עירונית

אותנטיות מייצרת חיבור לרגש

"מהרגע הראשון ראיתי בעיני רוחי כיצד יראו המשרדים " מספרת מזי מיכאל, על פגישתה הראשונה עם בעלי החברה. "כשהתחלתי לדבר על הקשר בין חומרים, רוחניות ופנג שוואי הם קצת נבהלו, אני לא התרגשתי… כי הם מחוברים לסוגי קרקעות, לבטון, לבלוקים, לברזל ועוד, לכן הבטחתי להם שכל הקטע הרוחני לא יורגש, לא יהיו קריסטלים או כל מיני סממני רוח אחרים, הצגתי בפניהם פרוגרמה ראשונה, המתארת את השימוש בחומרים לצד הפונקציונליות והעיצוב, הם השתכנעו ואפשרו לי לממש את הקונספט לצד הרעיונות שלי. כמובן מאליו עבורי, לדלפק הקבלה בחרתי באחד מחומרי הבנייה הבסיסיים, בלוק חשוף אשר נותר במערומיו  ובמראה האותנטי שלו, ללא טיח או כל ציפוי אחר ועם כוחלה (מלט למילוי משקעים) לא מהודקת וגסה . גם קיר הכוח ממול הדלפק, מורכב מבלוקים חשופים, אלא שכאן, הלוגו שמונח עליו ונראה כמרחף, עיצבתי פינת המתנה ירוקה, טבעית, נוחה ומנחמת. הירוק שלי, צבע המשויך לצ'אקרת הלב, נבחר במטרה לחזק את אלמנט הרגש. הבלטתי אותו בריפוד הכורסאות וצמחייה טבעית. אני מאוד מקפידה על כל נושא החיבורים. מעבר לחיבור בין חומר לרוח, אפשר לראות את זה גם בחיבורים בין החומרים עצמם ובינם"

10% שעושה את כל ההבדל

הירוק, שנועד לעודד את תחושת האהבה והאמפטיה, שבוודאות יוצר תחושת הרמוניה בין אישית ושייכות למקום, מהווה סך הכול 10% מקשת הגוונים הלבנים, השחורים האפורים (60/30/10) וכולם טבולים בנגיעות עץ אלון כהה ומעושן, המסב חמימות כקונטרסט לצבעים הכרומטיים. למיקום הנגיעות הירוקות ,לא בכדי, נבחר אזור ההמתנה ואזור הבר, שמהווים מקום מפגש ספונטני מיועד לעובדים ואף ללקוחות. המקום שנבחר בכניסה למסדרון מהווה נקודת ציון בכיוון המוביל אל המשרדים. כך חיזקה המעצבת מזי מיכאל את פינת הבר והמטבח: " בפינה שמחברת בין הבר, אזור מעבר ומקום מפגש ספונטני לבין מטבח העובדים, שעוצב בגוונים של שחור ועץ אלון טבעי, עם כיסאות ירוקים אשר תרמו לתחושה בחלל,  הצבתי חבית בירה בצבע לבן , הצבע הלבן מסמל כצבע המכיל את כל קשת הצבעים ומקרין אותם החוצה, מסמל טוהר לצד הגשמיות, מעורר פתיחות, נתינה ושלום, עליה כתבתי משפט המסמל את הדרך בה היטבתי לממש את הרעיון–

'אני חולמת את ציורי  ואז אני מציירת את חלומותיי'

לתאורה משמעות כפולה 

עיצוב תאורה, אלמנט מאוד משמעותי בעיצוב פנים, שני היבטים, האחד להציף את החלל בשפע של אור נעים מותאם למהות החלל, השני, להתאים את גופי התאורה לקונספט העיצובי. בחדרי העבודה וחדר הישיבות הדגש הושם על תאורה טכנית מדויקת בעוד שבאזור הכניסה, המבואה ופינת ההמתנה ומעל הבר. ניכר לעין השילוב בין תאורה מותאמת לאופי המקום ועיצוב ייחודי של גופי התאורה שגם הם עשויים מהחומרים שהכתיבו את שפת העיצוב שנבחרה.

עוברים למוד של עבודה

במסדרון שמוביל אל חדרי העבודה, שוררת תחושה של מרחב ופתיחות בזכות מחיצות הזכוכית השקופה. לצד הקשר, דבר נוסף שמסמן את גבולות המסדרון ויוצר אווירה של הפרדה ופונקציונליות יצירתית, הן הרצפות השונות. במסדרונות ובחללים הציבוריים זו  רצפת בטון מיקרוטופינג ואילו בחללי העבודה הרצפה מחופה בפרקט תלת שכבתי אלון מעושן. שני סוגי הריצוף, מייצרים בניגודיות שביניהם דרמה, פונקציונליות והגדרת חללים, כשבליבו של המסדרון תוכנן ועוצב  חדר ישיבות גדול.

בריקים מפרוק כסמל להתחדשות

"בחדר הישיבות, כחוליה שמחברת בין הגדרה לפתיחות, יצרתי חיפוי בריקים מפירוק מקיר הקצה ששוכן בין מחיצת הזכוכית לבין הקיר הלבן הדומיננטי בחדר, קיר הבריקים חולש על אזור מחלקת הכספים ובעזרת מחיצת זכוכית עליונה, מתאפשרת ההצצה לשם תוך הכנסת אור טבעי לחלל". מזי מיכאל ממשיכה ומסבירה את החיבור בין החומרים: "הבריקים מהווים סימבול להתחדשות העירונית, שוב אחד מהנושאים המרכזיים במהות החברה. קיר הבריקים מתחבר בצורה משלימה ומקרב בין הזכוכית לקיר הבנוי ושלושתם מונחים על רצפת הפרקט, כמו שילוב יסודות  אשר תורמים לאווירה נינוחה ורגועה, במיוחד ברגעים בהם מתקבלות החלטות חשובות ומרובות דעות".

חדרו הוא מבצרו

"עיצובם של כל אחד מחדרי העבודה נעשה אחרי שיחות אישיות, פרוגרמה מיועדת,  עבור כל אחד מהעובדים, עם נגרות מותאמת לכל חלל". מתארת מזי מיכאל את התהליך, "לשיחות עם העובדים היו שתי מטרות, תחילה ליצור עבורם מרחב שירגישו בו בית ושנית, למצוא וליצור להם עמדת שליטה שתחזק את תחושת הבטחון שלהם בעבודה רבת השעות. בנוסף בכל חדר השארתי עבורם אזורים בהם יוכלו לבטא את עצמם ברמה האישית ביותר, אם זה באמצעות תמונות משפחתיות, אוספים שונים, תחביבים וכדומה".

תפור במדויק למידות הלקוח

" לדעתי, בשפת עיצוב חשוב שתהיה הדגשה מסוימת על אלמנטים שמשקפים את הנרטיב המרכזי. לאחד מחדרי המנהלים, בחרתי לחזור ולהדגיש את החומר. לפיכך, לקיר הכוח שבחדרו בחרתי שוב, כמוטיב חוזר ברשת ברזל הבניין החלוד שכמותה שליבתי בקיר המעלית במבואת הכניסה למשרדים. את מהות החברה על הרשת הצבתי שלטי רחובות ומספרי בתים, אוסף אישי שקרוב לליבו, המתקשר, בין היתר, לפרויקטים שבוצעו או יבוצעו על ידי  החברה. לדוגמה: פרויקט יוקרתי של בניית 30 יחידות דיור ברחוב אנה פרנק ברמת גן".

לסיום – המעצבת מזי מיכאל מסכמת את הפרויקט

" כמי שמחוברת לשורשים ולעולם הרוח, הן במפגשים עם לקוחותיי והן עם הסטודנטים שלי כבר עשרות שנים, אני מנתבת אותם לעולמות של החומר הצבע, והצורה ( חצצ) ועל כל המשמעותיות שלהם. אני משתדלת לחבר אותם לטבע, לשורש ולירוק שלי, ובעזרתו החיבור ללב שמסמן אהבה. אהבה  היא הכלי המזין לתחושה שיוצרת אנרגיה חיובית, נוסכת הרמוניה הדדית, מרפאה ומעודדת יצירתיות.  עם כל אחד ואחת שאני נפגשת, בין אם אלה לקוחותיי להם אני מעצבת את ביתם, או מקום עבודתם, או עם הסטודנטים שלי בהנחייתם, אני מוצאת עולם אחר, המותאם עבורם. אני מחפשת ומוצאת את הציר המרכזי של עולמם הפרטי וסביבו אני בונה את שפת העיצוב הייחודית ותמיד מבקשת לדעת משהו על עולמם שיוצר חיבור מושלם. זה אולי מה שמסביר שבין כל הפרויקטים הרבים שביצעתי עד היום, אין שניים זהים. חשוב לי להדגיש שעל אף הראיה המגובשת שלי, אני לא כופה את דעותיי, אלא רק, באמצעות פרוגרמות מותאמות והסכמת הלקוח, נעזרת בהדמיות והסברים וכך מביאה את לקוחותיי לידי הסכמה תוך שהם זורמים איתי ומאפשרים את הגשמת חלומם, הרבה מעבר למה שדמיינו. כך גם קרה בפרויקט הזה. שני הגברים בעלי החברה, רחוקים שנות אור מרוחניות ופנג שוואי, בתחילה הסתייגו מכול הקטע הרוחני, אבל מהר מאוד, ברגע שהבינו איך המקום יראה, שחררו ונתנו לי יד חופשית לממש את רעיונותיי.  היום שנתיים לאחר שאכלסו את משרדם, הם מודים שלעיצוב המשרדים היה חלק גדול בשגשוג החברה שהרחיבה משמעותית את היקף כוח האדם והעסקים שלה ועל כך אני מודה".