תשכחו מהז'ורנלים – בית שמח ונוח למשפחה צעירה

במקור היו בדירה שלושה חדרי שינה, אך הדיירים החליטו לאחד שניים מהם וליצור חדר ילדים משותף. בבוא העת, ניתן יהיה לפצל חזרה את החדר ולהעניק לכל ילד חדר נפרד משלו. לדברי האדריכל, נקודת המוצא בתכנון חדרי הילדים הייתה עליזות ושמחה, ולכן נעשה שם שימוש חופשי בגאומטריה ובצבע.

חדר השינה הנוסף משמש את ההורים. בהתחלה החדר היה צפוף ולא נוח, אך בזכות ביטול של חדר הארונות ושל כמה מעברים לא שימושיים, הצליח האדריכל להרחיב אותו ולהעניק להורים סוויטה מפנקת עם עמדת עבודה לבעלת הבית וחדר רחצה מרווח.

בהתאם לאופיים הפתוח של הדיירים, עיצוב הפנים נועד ליצור בית שמח ונינוח. "סגנון החיים כאן הוא בפרוש לא מעונב", אומר האדריכל. "מתהלכים בחופשיות על אריחים ולא על פרקט, בסלון מותר לאכול, והמטבח אינו תפאורת ז'וראנל כי אם מקום שחיים בו מסביב לשעון וגם מלכלכים".

ואכן, כשמסתכלים על הפרטים הקטנים, רואים שהדירה פרקטית למדי. השטיח בסלון נוח לתחזוקה, והספה והכורסאות שם ניתנות להזזה בקלות. באופן דומה, גם המטבח תוכנן להיות פעיל ומלא תנועה, כיאה למטבח של משפחה צעירה. אזור מעניין נוסף בחלל המשותף של הדירה, הוא פינת המחשב הפתוחה, שבה הילדים יכולים ללמוד או לשחק.

הלקוחות ביקשו לשמור על גובה התקרה, ולכן כמעט שלא בוצעו הנמכות. בהתאם לכך, אין הרבה גופי תאורה שקועים בדירה, ובמקומם נתלו מנורות צמודות או משתלשלות. לדברי האדריכל, גופי התאורה החיצוניים מגיבים לשפת העיצוב של הרהיט או החדר שאותו הם מאירים. גם הרהיטים עצמם משחקים תפקיד חשוב בעיצוב הדירה. רובם תוכננו בנגרות אישית, והותאמו בסגנונם לתקופה שבה השכונה נבנתה.
האדריכל זיו תדהר מספר שזכה לקבל אמון מלא מהלקוחות לכל אורך התהליך. "במקצוע שבו הפער בין הדימוי למציאות הוא תהומי", אומר האדריכל, "כיף לפגוש לקוחות שמחזירים את המשמעות האמיתית לעבודה".

רשימת ספקים חלקית:
נגרות – נגריית מצלאווי שמעון
אריחים וחיפויים – ויה ארקדיה
ריהוט בסלון ובחדר השינה – הביטאט
שטיחים – טולמנס
מטבח – סמל
רסטורטור רהיטים – דני פורת
ריהוט גן – פרימטיב