אדריכלות, המקצוע הרנסנסי האחרון: הצצה לתהליך לידתו של בית

אדריכלות: חיה בן צבי ענבר בן צבי וארנון אוקסנברג

צילום: גדעון לוין וחיה בן צבי

שאלנו את חיה בן צבי ממשרד חיה וענבר בן צבי אדריכלות ובינוי ערים, משרד שעוסק בכלל ההיבטים של תכנון בתים:  איך נולד בית. מה הם השיקולים התכנוניים? חיה הפתיעה אותנו בתשובתה: אדריכלות היא לא רק אומנות ואסתטיקה. אדריכלות היא המקצוע הרנסנסי, מקצוע האשכולות האחרון. כדי לתכנן מבנה צריך ידע בשטחים רבים מאד. אדריכל אמור להיות מומחה בחוק, בעיקר בחוקי תכנון ובניה, על מנת לנצל במלואו את פוטנציאל הבניה. הוא חייב להכיר היטב את טכניקות הבניה, כולל שימוש בחומרים מסורתיים ובחומרים המתחדשים היום. עליו ליצור פרטי בניה נכונים, ובניה שתהיה קלה לתחזוקה, וכן הוא צריך לשלוט בנושאי בידוד, איטום, אקוסטיקה ועוד.

תכנון אדריכלי דורש הבנה כלכלית, כדי לעמוד בהוצאות הבניה ובתקציב. אדריכל טוב משתמש בידע גיאומטרי ומתמטי, ומשלב השכלה בהיסטוריה ובתולדות האומנות. יש צורך בהכרת גוף האדם – ארגונומיה, (הנדסת אנוש) שהיא התאמת הסביבה  האנושית, ליכולת ולמבנה גוף האדם, זאת גם בתכנון המבנה ובעיקר בעיצוב הפנים.  למבנה אדריכלי יש השפעה על המשתמשים בו, ועל סביבתו, ולכן יש לבחון את הצד האישי, החברתי והפסיכולוגי של המשתמשים, אם זה מבנה ציבורי, מסחרי או בית פרטי. חשוב להתאים את התכנית לתנאים הגיאוגרפיים, ולאקלים המקומי, זאת, תוך חשיבה ירוקה, שתשמור על איכות הסביבה, ותחסוך באנרגיה ושאר משאבים. כפי שכתוב במקורותינו "דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם." אדריכלות היא תכנון של חלל. נוסף לתפקידו הפונקציונלי של החלל, הוא אמור להיות פרופורציונלי, והעיקר: חלל אינו דו ממדי. חלל הוא תלת ממדי לפחות(!), וכשמדובר בחלל, על המבנה לתת הרגשת רווחה גם כשהחללים הם קטנים, וכאן בא היופי, בבניה ובעיצוב הפנים.

שאלנו וטרנדים? וחיה מחייכת: "על זה אדבר בסוף".

                                         

ביקשנו דוגמה של פרויקט והשיקולים שהובילו לתכנונו. חיה סבורה שבית מגורים פרטי, הוא מהפרויקטים המעניינים ביותר. לדבריה, בית מגורים פרטי, למרות היותו כביכול פרויקט לא גדול, הוא פרויקט מורכב ביותר מבחינת המתרחש בו. חיים בו גילים שונים, בתקופות משתנות. הבית חייב לספק מקום לחיי יום יום, ולכל היממה, לתת מקום לאיחוד וקרבה משפחתית ולפרטיות. לעבודה, ללימוד, למשחק, למנוחה, לבילוי, לאכילה ולשינה, לאירוח, והכל בבריאות וגם במצבים יותר קשים. אין עוד מבנה שמספק כל כך הרבה פונקציות. הבחירה של חיה בית פרטי שתוכנן על ידה בשותפות עם האדריכל ארנון אוקסנברג, בישוב במבואות ירושלים. התכנון כלל תכנון אדריכלי, פיתוח, ועיצוב פנים.

הבית מתוכנן למשפחה של הורים, ו- 4 ילדים בגילים שונים. משפחה צעירה ודינמית, שצרכיה משתנים ומחייבים שמירה על גמישות עתידית בחלקי הבית. יש לקחת בחשבון גם עבודה בבית, ואירוח רב משתתפים תדיר. יש לקבוע פרוגרמה מפורטת של צרכי המשפחה, אורח חייה וטעמה .

לדברי האדריכלית חיה בן צבי "הצבה נכונה של המבנה בשטח, וחלוקת החלקה, בצורה הנכונה, לאזורי שימוש שונים,  שכולם יהיו בשימוש נכון, בעונות השנה השונות ובשעות היום השונות, זו נקודת המוצא לתכנון טוב של בית. כשאדם בוחר במגורים על הקרקע, ולא בקומה עשירית במגדל, הוא רוצה וזכאי לקשר טוב עם הגן . הגן הופך לחלל המשך של הבית, הן מבחינת השימוש והן מבחינת המראה וההרגשה. הצבה לא נכונה של הבית, מותירה חלקי גן יקרים, שאיש פרט לגנן לא מגיע אליהם. והמשפחה מפסידה חלק חשוב מהרווחה וההנאה של ביתה".

הפנית הבית ופתיחתו העיקרית, תהייה כמובן דרומה אל הנוף. מבחינה אקלימית נכון גם כן לפתוח את הבית דרומה. הצד הדרומי נחשב למועדף, זאת כי ניתן באמצעים אדריכליים, לעצור את קרני השמש הדרומיות בקיץ, ולאפשר את חדירתן הביתה בחורף. בתכנון נכון, השמש בקיץ, לא מחממת, ואילו בחורף, היא נעימה ומהווה מקור חום סולרי חינם.

בחירה מובנת היא להפנות את חדר המגורים לנוף. אך אנחנו יצרנו בית המורכב מחללים שקופים, כך שאם ישירות, ואם דרך החללים האחרים, הנוף ממלא את כל חלקי הבית. ברגע שעוברים את השער, מהמדרגות היורדות  לרחבת הכניסה, נשקף לראשונה המבט הירוק.  אחרי מספר צעדים רואים מרחבת הכניסה, שורת חללים  ציבוריים, חלקם בתוך המבנה וחלקם בחצרות פנימית. דרך סדרת חלונות, האחד אחרי השני, דרך המבנה, רואים למרחוק, רואים שקוף.

  

 לראות את העולם מסביבך, כשאתה רוחץ באמבט

לעיתים הישיבה בחוץ לכיוון הנוף, לא אפשרית, אפילו בקיץ, בשל הרוח החזקה הנושבת ממערב לאורך הוואדי. לכן בנוי המבנה סביב פטיו שנפתח למזרח. הפטיו סגור משלשה כיוונים, וחלקית גם מהכיוון הרביעי, אך הסגירה אינה אופטית. הזיגוג השקוף מאפשר לראות את כל שטח הקומה, וחלק מהקומה שעליה, כחלל אחד. הפטיו מוגן תמיד מרוח, וברוב שעות היום, מוגן גם משמש. פטיו זה הוא לב הבית. החלקים הציבוריים של הבית, חדר הדיור, אזור האוכל, המטבח והמדרגות מהקומה השנייה כולם נפתחים ישירות לפטיו. בצד הימני של הפטיו, בתוך מבנה הארובה, מוסתרת עמדת ברביקיו. בחזית הפטיו ניצב "סיביל" –  אלמנט שתיה אופייני לסגנון הים תיכוני, כמו הפטיו עצמו.

 

חדר המגורים נפתח דרומה לחצר הדרומית, ולנוף הרי יהודה, ומזרחה לפטיו המוגן

הבית על אגפיו הציבוריים השונים, תוכנן כחלל רציף. חדר המגורים, אזור האוכל, חדר המשפחה, וחלק הקומה שמעל, הם חלל אחד. אליו מצטרפים  אופטית ללא הפרדה, רחבת הכניסה, הפטיו, החצר הדרומית שאל הנוף, והחצר המערבית. ביום יום ניתן לשבת בפרטיות ובאינטימיות, בכל מקום, ואילו, כאשר מתקיים אירוח בק"מ גדול, מתפזרים האנשים בכל האזורים, שהופכים אולם אחד, המכיל קהל רב.

"בפרויקט הנ"ל השיקולים להצבת המבנה בשטח, שהושפעו מהנוף הפתוח, ומניתוח האופי האקלימי המקומי. דיברנו על אזורי הבית והחצר השונים, היוצרים מערך, שכולו פתוח לנוף. על החצר, שתמיד יש בה חלקים מוגנים, בהם ניתן לשבת בנוחות, בכל יום בכל עונה ובכל מזג אויר. למערך השקוף והרציף של מבנה הבית יתרונות נוספים, עליהם נדבר בפגישתנו הבאה. כמו כן נדבר על שיקולים והיבטים נוספים של תכנון ועיצוב פנים הבית. על אמנות בבית, וגם טרנדים ואופנות, ושינויי תפישה בנוגע לשאלתכם על טרנדים, אנחנו במשרד חיה וענבר בן צבי אדריכלות ובינוי ערים, משתדלים  להשתמש   בחומרים, באלמנטים ובתכנון על  – זמניים,  ללא תאריך תפוגה. כאלה שהלקוח ישמח לחיות איתם  ובתוכם שנים רבות, בלי לחוש תחושת מיאוס, תוך שמירה על המקוריות והייחוד של כל פרויקט", לדברי האדריכלית חיה בן צבי.