אין חכם כבעל ניסיון בעיצוב: המעצב ששדרג את ביתו

חדר שמש בהשראת ארמון, סקילייט שמשחרר אוויר חם, שטיח מרצפות ירושלמי נוסטלגי וגינה בהשראת רפואה סינית מסורתית: אין ספק שמעצבי פנים מנוסים יודעים בדיוק, אבל בדיוק, מה מתאים לבית שלהם עצמם

תאיר גז ושי הדס
1,000,000
235 מ"ר
צלמי הקורס לצילום של היחידה ללימודי חוץ בטכניון
נועה ברוש
צביקה אלטרס
צביקה אלטרס

בית בעיצוב כפרי חדר שמש. ספרייה – אבי אברג'יל. צילום תאיר גז ושי הדס


הדיירים:
זוג + 2 ילדים
המיקום: מושב גבע כרמל

כשמיכל וצביקה החליטו שהגיע הזמן להרחיב את ביתם במושב גבע כרמל, הם ידעו כבר מי תהיה המתכננת. האדריכלית גויסה למשימה, והפרויקט יצא לדרך. בחירת המעצב היתה אף ברורה מזו שהרי צביקה הוא מעצב פנים במקצועו ובמקרה זה הסנדלר לא הולך יחף. שני גורמים עיקריים הפכו את הפרויקט למאתגר: הראשון הוא הרצון ליצור חיבור נכון בין החלק החדש לבין הבית שנבנה לפני כ-15 שנה (ותוכנן בזמנו על ידי האדריכלית רינה דוקטור). השני – בעלי הבית הם אספני אמנות וחובבי עתיקות, ובמשך שנים הם קיבצו פריטים וחפצים משלל סגנונות שלעיתים נוגדים זה את זה. מדובר בעבודות של אמנות מודרנית (ציור, פיסול, צילום) לצד ריהוט עתיק מתקופות שונות, גופי תאורה מאמצע המאה ה- 20, אוסף של עבודות קרמיקה ואלמנטים שנרכשו לצורך פרויקט זה מפירוקים (דלתות, תריסים, מרצפות).
בהקשר זה קיימות שתי אופציות אדריכליות: חיבור דרך הניגוד, דהיינו להדגיש ולהבליט את השוני בין שני חלקי הבית, הישן והחדש, או לעשות את החיבור בין שני החלקים על דרך ההתאמה וההטמעה. האפשרות שנבחרה היא השנייה – להמשיך באופן הרמוני את הסגנון הקיים של הבית, ועם זאת, ליצור חללים אשר ידעו להכיל ולחשוף את המגוון של פריטי האמנות והאלמנטים האחרים של בעלי הבית.
הבית המקורי כלל חלל ציבורי (מטבח, חדר אוכל, חדר מגורים (ושני חדרי שינה בקומת קרקע על שטח של 145 מ"ר. התוספת מכילה חדר שמש (חלל מיוחד לקריאה, האזנה למוזיקה ומנוחה שנספח לבית עם קשר חזק לחצר הסובבת אותו) ותוספת קומה, שהיא, במידה רבה, קומת הילדים, אך יש בה בנוסף לשני חדרי הילדים וחדר משחקים גם חדר עבודה של בעל הבית. מחדר זה נשקף נוף מרהיב של שמורת נחל מערות ורכס הכרמל.
מטבח כפרי
מטבח – נגריית היסוד החמישי. צילום תאיר גז ושי הדס
סלון בסגנון כפרי

 

סלון. מזנון + כורסאות – וינטג'מאניה. ספה + מנורת רצפה – דניש ענתיקס. צילום עודד פלוטניצקי

 

עניין החיבור בין שתי הקומות היווה אגוז קשה לפיצוח. היה כאן אתגר קונסטרוקטיבי ואתגר עיצובי, והפתרון שנבחר הינן מדרגות קלות על רקע קיר בצבע זהב דרמטי. קיר זה הוא היחיד בבית המחבר בין רצפת קומת הקרקע לתקרת הקומה השנייה. המדרגות צמודות לקיר חיצוני דרומי שבחלקו העליון נפתח חלון קטן עם ויטראז' שמכניס הבזקי אור שמש וצללים צבעוניים שמשתקפים על הקירות שעוטפים את חלל המדרגות.
 דלת ירוקה
חדר הורים. ארון – וינטג'מאניה. וילון + כיסוי מיטה – עצטרובד. צילום בני קריטי
מדרגות
מדרגות פנים – קו נבון. צילום חזי חיים וטובה ברנשטיין
חדר השמש הורכב משילוב מפתיע של חומרים שמחד מאפיינים אדריכלות באוריינטציה של טבע ואקולוגיה, ומאידך אדריכלות תקופתית ואוריינטלית. לצד שימוש באבן כורכר מפירוקים בחלק התחתון של קירות החדר נעשה שימוש בעץ מולבן בחלק העליון של הקירות ובלוחות וקורות עץ בתקרה. הגג נבנה משינגלס בצבע חול. דלת וחלונות הברזל תוכננו בהשראת האדריכלות המורית, ובמיוחד ארמון אלהמברה בגרנדה שבדרום ספרד. בפתחים שולבו שלושה סוגי זכוכית. החדר מרוצף במרצפות מצוירות מפירוקים. ספריית הבית מוקמה בחדר זה, והיא הותאמה בסגנונה לפתחים עם קשתות מחודדות. בתכנון החדר הושם דגש על סימטריה ודיוק מרביים. במרכז החדר הועמדה ספת בארוק דנית עתיקה שלמרבה הפלא משתלבת עם כל האלמנטים האחרים בהתאם לגישה של אחדות הניגודים והאקלקטיקה של מעצב הפנים.
 חדר ישיבה
חדר שמש. ריצוף מפירוקים – טוני אשקר. ספה + כורסא – דניש ענתיקס. ציור – מיה זר. צילום חזי חיים וטובה ברנשטיין
חדר עבודה
חדר עבודה. שידה – צילה ברקת. צילום תאיר גז ושי הדס
חדר עבודה
חדר עבודה. צילום חזי חיים וטובה ברנשטיין
בקומה העליונה נעשה שימוש בסקיילייט אשר ממוקם בראש תקרה פירמידלית קטומה שנוצקה בבטון, וניתן לפתוח אותו על מנת לשחרר את האוויר החם העולה מלמטה. כמו כן, הוא נותן תוספת אור טבעי לחלל. אור זה מאיר את רצפת החלל שבמרכזה שטיח מרוצף ממרצפות שפורקו מבית ירושלמי ישן. בבחירות העיצוביות והחומריות גולמו התייחסויות היסטוריות וביוגרפיות של בעלי הבית. במקרה זה, הבחירה בהעתקת שטיח המרצפות הירושלמי אל חלל הילדים מתכתבת עם בית ילדותה של בעלת הבית, שנולדה וגדלה בירושלים.
דלת ירוקה
כניסה אחורית. דלת מפירוקים – טוני אשקר. שיפוץ דלת – יריב פרידמן. צילום רני חנג'ר
דלת טורקיז
דלת כניסה – יאיר מור ז"ל. צילום צביקה אלטרס
בחדרי הילדים נעשה שימוש נרחב בפריטי וינטאג' כדוגמת ארונות הבגדים. מעצב הפנים, שהוא גם בעל הבית, שילב באופן מקורי מרצפות מצוירות מפירוקים, דלתות פירוקים צבועות, סורג ברזל בהאי ישן, גופי תאורה מאמצע המאה העשרים שיובאו מאירופה ושלל פרטי ריהוט ואביזרים משלימים שנרכשו ונאספו בטרם החל הפרויקט ובמהלכו.
חדר עבודה
חלל ילדים. דלתות פנים + ארון – אבי אברג'יל. שולחן כתיבה וינטג' – סמדר רוטנברג (אניה). צילום תאיר גז ושי הדס
חלל ילדים
חלל ילדים. סורג – טוני אשקר
ארון עץ
חדר ילדה. ארון – וינטג'מאניה. צילום תאיר גז ושי הדס
ספה רביצה
חדר משחקים. ספה – סמדר רוטנברג (אניה). שטיח – חיים אשורי. צילום תאיר גז ושי הדס
הבית כולו מוקף בגינה גדולה שעוצבה על ידי אדריכלית נוף, שהתאימה את סגנון הגן לאופיו של הבית ולתעסוקתה של בעלת הבית: רפואה סינית מסורתית.
חזית אחורית של בית
חזית אחורית. דלת עץ מפירוקים – טוני אשקר. דלת ברזל – סמיר פרח. צילום מיכל חלבין
בית פרטי
חזית קדמית. טיח גזית – מרדכי וולך. אריחים – ענת בגר. צילום מיכל חלבין
דק בחוץ
דק – יוסי עזריה. צילום מיכל חלבין
רשימת ספקים חלקית:
צילום: צלמי הקורס לצילום של היחידה ללימודי חוץ בטכניון
קבלני בניין – עימאד ועזמי עיסמי
חשמל – עיסמה עיסמי
נגרות – נגריית אבי אברג'יל, נגריית היסוד החמישי, דרור בן חי
טיח צבעוני – מרדכי וולך
פרזול בלגי – סמיר פרח
מעקה ושער כניסה – אלון חיון
רהיטים עתיקים, רהיטי וינטאג', דלתות מפירוקים, מרצפות מפירוקים – וינטג'מאניה, טוני אשקר, דניש ענתיקס, סמדר רוטנברג (אניה), צילה ברקת
רסטורציה רהיטים – יריב פרידמן
דלת כניסה – יאיר מור ז"ל
אריחים עבודת יד – ענת בגר
כיורים, אסלות, ברזים – חלמיש, זהבי עצמון, גלעד קרמיקה
סקיילייט – פרגולנד
פרקט – טכנוספירה
דק – יוסי עזריה
מדרגות קלות – קו נבון
בנייה קלה – אצטרובל
וילונות – עצטרובד
שטיחים – חיים אשורי
מיזוג – אמיר בכר
שיש – שיש פרביטל
מערכת אבטחה – סייפ
עבודות עפר ופיתוח – גאזל חלבי, חמודי אבולהיג'א
תכנון גינה – מיכל מר

553
25 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להתמוגג
איזה בית מושלם

גיבוב של צבעים וסגנונות, מזעזע.....

בית מלא חן!

מקסים מדהים חם ונעים. הצליח לכם

צבע בקיר הירוק
שם ומספר הצבע הירוק בחדר השמש.

משהו לא זורם לי בעיניים, לא הרמוני

רשימת הספקים (החלקית) מראה גם היא על עודף...
יותר מידיי כמו מגדל בבל . בית כל כך גדול עם דלת כניסה ראשית לא מזמינה כלל בגודלה,במבנה כזה דורש מפתח גדול ומזמין. חצר עם דק אחורי מוגבה כל כך מעל מפלס הגינה ,מה זה טוב? מדוע לא ליצור רצף נעים ובטיחותי מאשר סכנת נפילה תמידית , והעיקר שהמעצב מרוצה מהתוצאה .

מסכימה עם תגובה 2
שוק הפשפשים

WOW
מהיכן המנורה בחדר משחקים ? המנורה עם המוטות הכתומים

משהו שונה לטוב ולרע

גיבוב בלתי מוצלח
התוצאה הסופית נראית כמו חנות אלטע זאכן. לא מוצלח בעליל!

תפסת מרובה
שאפו לאדריכלית שלפחות מבחוץ הצליחה להרגיע וליצור יופי והרמוניה. בעיה נפוצה של מעצבים/אדריכלים שמתכננים לעצמם, זה עודף רצונות. עיצוב הפנים בוצע ללא כל ריסון, עם אינספור חומרים שלא קשורים זה לזה, אוסף צבעים ופאטרנים שלא מתחברים, ובלי סוף חפצים מיותרים שהוכנסו כדי להפגין וינטג'יות. החדר היחיד שאהבתי הוא חדר העבודה.

מקסיייים !!!!!!!
בית שכולו אופי ואהבה לפרטי אספנות ישנים הישן מרגיש לי תמונות מבית כפרי באירופה .אני ממש התחברתי ושוב מקסייים !!!

בלאגן אחד גדול
כמה זבל בבית אחד!!!!!!!

עניין של טעם. לא לטעמי

עכשיו אם אצטרך מעצב אדע במי לא לבחור
ערבוב לא מוצלח של הכול מהכול

ממש לא אני עד מאוד אבל יש כאן חיים
אני הכי לבן ומודרני, מודה. הבית הזה הכי לא אני וקשה לי מאוד הכאב ראש בעיניים. אבל... בבית הזה חיים בני אדם. יש כאן אישיות. יש כאן טעם אישי, יש כאן לא בתלם. מעדיפה את זה עשרות מונים על עיקרון העדר, ועל כתבות שמשכפלות את עצמן, חשיפה לטרנדים ואז גועל מהטרנדים... כאן יש אחר שלא רוצה ליפול למוסכומות. וזה נהדר. תהנו מכל שניה.

מה שכן חזית מהממת!!

סרט ערבי

צודק 20 - חזיתות מהממות!!!

וואווו.. מקסים! מלא אוירה ניפלאה.

איזה בלגן !

אילוצים + עודף התלהבות בצבע, אבל רואים אישיות
נראה שהשילוב של החלק הישן והחדש לא היה קל לעיכול. לא בטוח שסגנון המדרגות ממש מתאים - כנראה אילוץ. לטעמי קיר הזהב מאוד מיותר וכן דלתות הפנים במגוון צבעים. קצת לאזן לגוונים שמתחברים וכבר בית יראה יותר נעים. לא אהבתי את ארונות הבגדים הקשישים- בטח יש להם ריח ישן. והכי גרוע בעיניי שולחן העבודה. למה להצמיד לחלון? מסנוור, ולא נוח לעבוד עם הגב לחלל החדר. אבל זה פרט שקל יחסית לתקן.

Nice architecutre
And good OR That's all

יש חללים יפים, ויש...
חללים שהם קישקושיאדה אחת גדולה. זה יפה לראות שהמעצב מתלהב מהרבה חומרים, מהרבה צבעים, לעיתים רבות ללא שום קשר ביניהם, אבל נדמה שיש כאן עודף יתר של יצירתיות פורצת.

בודק...