הדיירים: זוג + 3
המיקום: עמק המעיינות קיבוץ מעוז חיים
כשהזוג הצעיר רצה לתת לילדים שלהם ולעצמם איכות חיים אחרת, הם ידעו שיצטרכו לעבור לפריפריה. לאחר מבחני קבלה הם התקבלו לקיבוץ ורכשו אדמה, חלקת האלוהים שלהם בעמק המעיינות. הם החלו בתהליך הבנייה עם אדריכל מקומי ודי מהר הבינו שלמרות המעבר הם רוצים להביא איתם חלק מהעיר הגדולה לפסטורליה הקיבוצית.
קונספט הבית שביקשו בני הזוג היה השילוב בין העיר לכפר, בין בטון ומתכת לעץ וצמחייה, בין תחושת מרחב וגובה לבין אינטימיות ורוך וזאת ניסו המעצבות ליישם עבורם. המטרה הייתה ליצור תחושה של בית קיבוצי פשוט – קובייה עם טיח בצבעי האדמה והגבעות מסביב, אך עם טוויסט כמו חלונות בלגיים שחורים ופרגולה בכחול כהה.
במשך כל זמן בניית הבית נתקבלו דיווחים יומיים בווטסאפ מבעלי המקצוע השונים בתמונות וסרטוני וידאו, ניתנו הוראות בשלט רחוק ונעשה וידוא שכל הדברים יבוצעו על פי התכניות – כל זאת כשהמעצבים במרחק שעתיים וחצי נסיעה מהשטח. לא הזיק בכלל שבעל הבית הינו מהנדס חשמל וידע לקרוא וליישם את התכניות באדיקות רבה. בזכות הטכנולוגיה העכשווית הוענקו שירותי פיקוח בזמן אמת ללא שהייה בשטח. כמעט בכל שבוע הגיעה הדיירת להוריה למרכז ויצאה לימי קניות ורכישות מרוכזים, בהם נבחרו כלל הגמרים של המבנה, ריצופים, חיפויים, מטבח, ארונות קיר ואמבט, טפטים וצבע וגם ריצופי החוץ, צבעי השליכט, האלומיניום והפרגולה.
בהמשך לקונספט בחוץ, גם בפנים נמשך הקו של בין העיר לכפר, בריצוף דמוי בטון בצבע גראפיט שמעליו מטבח כפרי לייט מחוזק במדפי עץ וצמחייה נופלת ובגופי התאורה השחורים שנתנו שוב נגיעות של ברזל עירוני וגראנג'י. גם פינת האוכל מאד מודרנית בבטון וברזל, ומעליה פרטי אמנות בברזל מוקפת צמחייה ונוף העמק מסביבה.
בסלון חוזרים גופי התאורה העכבישיים השחורים והמודרניים וספק מתנגשים ספק משתלבים בלבני השעם הטבעיות על קיר הסלון, אח כפרית, ספה רכ ושטיח דמוי רפיה. שולחנות הסלון עשויים ברזל שחור בקו מינימליסטי ומודרני.
בכניסה לבית נוצרה פינת התארגנות נעימה, להניח את המפתחות והנעליים ולהתרגע מול הנוף הפסטורלי שנשקף מכל מקום.
בחדרי השינה עיצוב מאד מינימליסטי המתאים לחללים קטנים בעיר, ובמקלחות חוזר המשחק בין החדשני למיושן בין צבעי האדמה לצבעי הפלסטיק.
בסיום הפרוייקט העמידה הדיירת גם את פרטי הסטיילינג והאקססוריז במקומם המבוקש, צילמה והזיזה עד שהיה מושלם.
553
כשיש נוף ירוק אין צורך להוסיף עציצים
מכיוון שאיכשהו הבית תוכנן ללא נוף ירוק ועם פלטת צבעים עירונית עגמומית הם נאלצו לשים בבית עציצים להכניס קצת חיים. הייתי אומרת שנותנים אגוזים למי שאין לו שיניים אך מכיוון שקנו את האדמה ולא קיבלו/ירשו, זו נראית לי בעיית תכנון והנחיה של הלקוחות לא נכונים. בלתי מספיק על התכנון. בעיצוב זה סבבה שיהיה עירוני גם בקיבוץ. עניין של טעם. העיצוב + חומרים+ ביצוע נראים טוב מאוד. העיצוב יפה אבל לחובבי מודרני .... אבל , וזה אבל ענק- אין שום פונקציה עם התייחסות לבחוץ ואין שום וואו איזה יופי. עוד בעיה- למה חדר הילד קטן יותר מהמקלחת? כשיגדל וירצה מיטה גדולה? צריך לתכנן לעתיד. שוב בעיית תכנון. לגבי מי שכתב את המלל- הוא ממש לא . על איזה טוויסט מדובר פה? קו של בין העיר לכפר??? אין כפרי בעיצוב (האח לא נחשבת , היא סתם חשמלית ולא מתאימה לעיצוב). תיאור של מבנה ותיאור של פרגולה ללא תמונות.
ירוק תמיד מוסיף - גם כשירוק בחוץ
עירוניסטים... דירה נהדרת לקומה ה-18 בפתח תקווה
בהצלחה עם ניחוח הרפת
תפסיקו כבר עם הכסאות הגבוהים האלה!
כשיש שולחן מטר מהדלפק, בשביל מה הכסאות הגבוהים? זה כל כך לא נוח. לא פשוט יותר לשבת על יד השלוחן?
מקסים ניראה ממש כייפי
מקווה שחברים וותיקים לא שילמו מחירעל הפאר
בקיבוצים לא מעטים באה הבנייה על חשבון חברים וותיקים. זוג צעיר מקים לעצמו ארמון בתוך שכונה של דירות קטנות. זה אסון סביבתי
עוד דירה שבלונית באפור לבן שחור.
עם מטבח לבן, וברזל מושחר, והרבה דמוי - דמוי בטון, דמוי פרקט, דמוי עץ מפירוק, דמוי קמין בגודל של בול, וכן הלאה. וכמובן האי המתבקש הצמוד לפינת האוכל. שום דבר יצירתי...
מעצבות שמתכננות בית?
עולה מהכתבה שהתחילו עם אדריכל אבל את התכנון עשו מעצבות. וככה זה נראה. אמנם עיצוב הפנים לא מזהיר, אבל ההתיחסות לשטחי החוץ (ככל שרואים מהתמונות) אפסית. עצם הרעיון לבנות 180 מ"ר בקומה אחת על מגרש של חצי דונם (או פחות) כבר אומר שהחוץ לא נספר. כמובן אין גם זכר בעיצוב לקיבוציות שמסביב. כמו שכתבו לפני - לגמרי פתח תקווה.
אהבתי
ההום סטילינג נדיר ומשגע!