רסיסי דיוקן

פתיחת תערוכה קבוצתית בגלריה ארטפורט: רחל אניו, אפרים ווסה, אורן זיו, מושון זר-אביב, נרדין סרוג׳י, לילא עבד אלרזאק, רונית פורת.

יח"צ

אוצר: לוי פרומבאום.

פתיחה רשמית: יום חמישי ה-16.4 בשעה 20:00

 

יותר מאי פעם מושפעים ומוגדרים חיי ההווה שלנו מאיסוף הנתונים וניטור הפעילויות שלנו: אנו נצפים, מוקלטים ומתועדים בכל זמן ובכל מקום.

בתערוכה הקבוצתית "רסיסי דיוקן" שבעה אמנים ואמניות מרקעים שונים בוחנים את המבט המתמיד המעצב את זהויותינו, את יחסינו עם האחר ואת אופני החשיבה שלנו. אנו נוטים לדמיין פיקוח כתהליך היורד מלמעלה כלפי מטה – כזה שמפעילות ממשלות או משטרות – אולם במהלך המאה העשרים הפכה הראייה ההדדית לחלק בלתי נפרד מן הסדר החברתי. הידיעה שאנו עשויים להיראות בכל רגע מובילה אותנו לפקח על עצמנו ועל זולתנו, להפנים סמכות ולשחזר אותה בשגרת היומיום.

העבודות בתערוכה מציגות דמויות חלקיות או מופשטות, ורבות מהן נשענות על רגעים בתולדות האמנות, בהן הופיע הדיוקן המקוטע כחגיגה של שפות ביטוי חדשות או כהצהרה פוליטית.

 

על האוצר: לוי פרומבאום הוא אוצר וחוקר אמנות אמריקאי המתגורר בישראל בשלוש השנים האחרונות. בעבר עבד כאוצר במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק ובמוזיאון קולבי, והיה עמית מחקר ב MASS MoCA -וב- Getty. עבודתו בוחנת את יחסי הגומלין בין אמנות, טכנולוגיה ומנגנוני כוח ממסדיים.

 

על האמנים:

רונית פורת,Langu–Frame Up , מיצב: קולאז' צילומי

הרצח הבלתי מפוענח של יעקב פרוידנהיים, שהתרחש ברפובליקת ויימאר בשנת 1931, שזור כחוט השני במיצב מבוסס-קולאז' של רונית פורת. פרשת מותו של הרווק היהודי הקשיש בדירתו בברלין הפכה לחומר לוהט עבור הצהובונים, שאותו ליבו עדויות שכניו בשכונת פרנצלאואר ברג.

 

נרדין סרוג'י ,Twin Trees ,מתכת וחוט

בסדרהRe-Threading  חוקרת נרדין סרוג'י את הטטריז, רקמה פלסטינית מסורתית, המורכבת מדגמים וממוטיבים צורניים נושאי משמעות, המקושרים למקומות יישוב מסוימים ולשלבי חיים.

בעבודה Twin Trees משחזרת סרוג'י צמד עצי ברוש כחולים, שבהם נתקלה בשוליו של בגד קבורה ירושלמי – עצים המסמלים אריכות ימים ושורשיות, קשר רוחני בין שמים וארץ ורציפות טריטוריאלית.

אפרים ווסה, של הגוף, 2026, הדפסה דיגיטלית באדיבות האמן | Re-Threading, נרדין סרוגי, 2026, רסיסי דיוקן, אוצר לוי פרובאם, גלריה ארטפורט. צילום: טל ניסים, התמונה באדיבות ארטפורט תל אביב

1

אורן זיו, דיוקנאות של פאשיזם, הדפסות דיגיטליות

הצלם אורן זיו בוחן את התנהלות המשטרה בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023, ומתמקד ביחסה לאזרחים ישראלים, שנעצרו בגין השמעת ביקורת על המלחמה בעזה. הפרויקט מתעד את הפצת תמונות המעצר באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות תוך הפרת זכויות העצורים. אף שאיש מן העצורים לא הואשם בעבירה פלילית, כולם חוו שיימינג ואיומים נרחבים בעקבות הפצת התמונות.

מושון זר-אביב, ,Normaliz.ing מיצב אינטראקטיבי מבוסס רשת

בהשראת מבטים פולשניים של זרים ברחובות ירושלים יצר האמן והפעיל החברתי, מושון זר-אביב, לפני למעלה מעשור (ומוצגת לראשונה במלואה) את-Normaliz.ing  פרויקט המייצר מפה של "נורמליות" חברתית על סמך דירוגים קולקטיביים מצטברים של משתתפיו. Normaliz.ing  היא תוכנה מבוססת רשת, שנועדה להיחוות דרך מכשיר הטלפון הנייד. בשלב ראשון היא מצלמת אותך, לאחר מכן מבקשת ממך לדרג תכונות ומאפיינים חזותיים של אחרים, ולבסוף ממקמת אותך על ציר של נורמליות, בהתאם לדפוסים שחילצה מדירוגיהם השטחיים של משתמשים אחרים.

 

אורן זיו, דיוקנאות של פאשיזם, 2025-26, הדפסות דיגיטליות. צילום באדיבות האמן

2

רחל אניו, התקודדות, מיצב: קולאז' צילומי דיגיטלי

רחל אניו משכפלת דימוי בודד מאות פעמים ליצירת מיצבי קולאז' דיגיטליים, שבהם מופיעות צורות מופשטות, יצורים מעולם אחר ומבנים מפתיעים. בעבודה התקודדות היא בונה מיצב, המבוסס על מקטע מתוך דיוקן עצמי בעירום, שבו היא מפנה את גבה לצופה. היא מציבה את גופה כמוטיב אדריכלי, כגון עמוד או גדר, או כשריון עתידני, ומתוך שלוחות גופה יוצרת מארג שהוא מכיל ומגן בעת ובעונה אחת.

 

אפרים ווסה, של הגוף, הדפסה דיגיטלית

מתוך רצון לקשור את חוויותיו האישיות לקיפוח המתמשך של הקהילה האתיופית בישראל מציג אפרים ווסה דימויים של גופים מקוטעים בשחור-לבן ובניגודיות גבוהה.

העבודה של הגוף, שנוצרה במהלך שהות הוראה בחו"ל, בוחנת נושאים אלו באמצעות אסטרטגיות חזותיות חדשות. הדיוקנאות העצמיים האורגניים והמופשטים הם בבחינת חיפוש אחר טיפוגרפיה אישית. הדימויים הופכים לאותיות בשפה צילומית-גופנית אקספרסיבית וחומלת.

לילא עבד אלרזאק, טיהור אתני 2026, רישום, קרדיט באדיבות האמנית | רונית פורת Langu–Frame Up,2026, מיצב, קולאז צילומי באדיבות האמנית

4

 

לילא עבד אלרזאק, טיהור אתני, רישומים, הדפסות דיגיטליות ופוסטרים

לילא עבד אלרזאק פונה לאסתטיקה, השאובה מתרבות הפנזינים ומתאפיינת בעבודת יד, בטכנולוגיה מאולתרת ובגישה בלתי מתנצלת, כדי להפוך סיפורים אינטימיים לביקורת בוטה כלפי החברות שבהן היא מתנהלת. בעבודה טיהור אתני חוזרת עבד אלרזאק לניתוח אף, שעברה בנערותה מתוך רצון להתאים את עצמה למוסכמות היופי השגורות, בחירה שהושפעה משנים של בריונות מצד בני כיתתה הערבים, שלעגו ל"אף היהודי" העקום שלה.

 

נעילת תערוכה: יוני 2026

שעות פעילות התערוכה:

רביעי וחמישי 12:00-19:00, שישי ושבת: 10:00-14:00. בימים אחרים בתיאום מראש.

ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב.

*יש מספר חללים מוגנים בגלריה ובבניין

www.artport.art

 

לפרטים נוספים:

מירה אן בינרט // [email protected]  // 052-7030504

 

רחל אניו, התקודדות, 2026. צילוםЖ טל ניסים, באדיבות ארטפורט תל אביב

3

 

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

int(0) cat: 827prof: 626894