תוך ארבע שנים מהיום שמרב החליטה ללכת אחרי הלב, הפך המותג שהקימה בעשר אצבעות לשם דבר בקרב אדריכלים ומעצבים מוערכים. כיום סטודיו גליפס הוא מהבולטים בארץ בתחום העיצוב והאמנות במתכת והוא מושך אליו קהל מקצועי ולקוחות פרטיים כאחד, מחדש ומתחדש כל הזמן, מתעצב מתגבש ומתפתח, תוך עשייה אינטנסיבית ובלתי פוסקת
מרחב העיסוק של הסטודיו הוא עיצוב ואמנות, כאשר החומר, הברזל והמתכת, מאחד את העשייה. הסטודיו חולש על שלל תחומים, תוך שהוא מפגיש בין חומר לטכנולוגיה, בין תשוקה לאמנות, בין אנשים לעיצוב. צוות הסטודיו, שכולו על טהרת הנשים, מותח את גבולות החומר ומעניק לברזל, החזק והבטוח בעצמתו, פרשנות יצירתית- אמנותית עשירה ומגוונת. "אנחנו נמצאות בסטייט אוף מיינד של חקירה מתמדת של טכניקות בחומר, תוך שאנחנו חותרות כל הזמן לחדשנות, ייחודיות ואמירה אישית, בדרכנו הפרפקציוניסטית" מתארת מירב את הלך הרוח בסטודיו.
תמהיל העבודות של גליפס כולל מוצרים מעוצבים לבית, תמונות אמנות ואלמנטים לקיר, ולצידם עבודות בהתאמה אישי CUSTOM MADE עבור חללים מסחריים, משרדים ובתי מלון, החל בעבודות wall art ענקיות, דרך מידוף, מחיצות ומשרביות.
מתי ידעת שעיצוב יהיה המקצוע שלך ואיך זה קרה?
"התחלתי ליצור, במפעל המתכת המשפחתי, שם רכשתי את הידע הרב, ושם, הרגשתי ש'זה זה'. לעסוק ביצירה זה חלום שמתגשם. להטביע חותם, לבטא את עצמי דרך החומר, לספר סיפור, להעביר מסר. כל יצירה חדשה היא כמו פסגה שאני כובשת, מעין שיא. לצד זה, הידע המקצועי שרכשתי במפעל הנוגע לברזל, על סוגיו, והשליטה בטכניקות העבודה, מאפשרים לי ללוות מעצבים ואדריכלים בפרויקטים קאסטם מייד, בפתרונות לחללים שונים, ובעבודות 'בינוי' כמו מחיצות, משרביות ופרויקטים דומים שדורשים הבנה בתחום".
מהיכן נובעת ההשראה שלך?
"ההשראה נמצאת סביבי כל הזמן, היא מגיעה ממקום של חיפוש, סקרנות ורעב תמידי, מוזנת מתשוקה שהיא פרי הבריאה ובסיס היצירה שלי. אני מונעת מרצון עז (ואולי אפילו צורך) לספר סיפור, להכניס לתוך הבתים עבודות שיהיו נצחיות, מיוחדות ויעוררו רגש. אני מתחברת למקום של העבודות הנצחיות, המרחפות, האוניברסליות, תלושות מבסיס של זמן, מקום או תרבות. וזה הרבה מעבר לסגנון… ולראיה, יש עבודות מאד ריאליסטיות, חדות וברורות, בזמן שעבודות אחרות אבסטרקטיות, אמורפיות, מעוגלות ואינסופיות.
לשמחתי, יש לי בגליפס טווח תנועה רחב וגמיש שמאתגר אותי כל הזמן. מצד אחד – העבודה מול האדריכלים והמעצבים, שם נוצרים הדיאלוגים המרתקים וההפרייה ההדדית, ובמקביל – קיים המקום האישי שלי, שאליו אני יוצקת את החלומות שלי, ושבו אני מתפתחת כל הזמן, נהנית להמציא את עצמי מחדש. אחד הדברים הקסומים בעבודות של הסטודיו הוא המפגש המרתק בין המכונה שמכתיבה את קווי החיתוך ,לבין הסיפור שאני רוצה לספר. זה הלונה פארק שלי והוא ממש כמו מגרש משחקים אינסופי"
איך היית מגדיר את הסגנון שלך והאם יש לך סימן היכר?
"עם כל האבולוציה של הסטודיו, התהליכים שעברתי, ההתמקצעות וההתפתחות שלי כאדם, כמעצבת, כאמנית, ולמרות שכל יצירה שונה לגמרי, החומר והשפה עוברים כחוט השני, ולכן קל לזהות ולשייך אלינו את העבודות. יש בי סוג של מצפן פנימי, עיניי נץ לדקויות, רצון לחדש ולדייק ופרפקציוניזם בלתי נלאה. כבר ראינו כל כך הרבה ניסיונות לחיקוי, חלק בברזל, חלק בעץ, אבל זה אף פעם לא ערער אותנו כי אף פעם זה לא זה… תמיד חסר שם ה'גליפס פקטור' כמו שאני אומרת".
היצירות לא 'מקושקשות', הצבעוניות, לרוב, מונורוכמטית, התלת מימדיות והשכבות יוצרות עומק. בגדול אני נותנת לצורה ולחומר לדבר, ללא רעשי רקע. מעין 'מינימליזם עשיר'.
אני אוהבת להשתמש במגוון של טכניקות וגימורים היוצרים אלגנטיות ועושר. חלק מהעבודות נראות ממש כמו תכשיט, בשילוב של פליז או מתכת בציפוי זהב אמיתי, וחלק מהעבודות מחוספספות יותר, משלבות תהליכים של חימצון והחלדה".
הסטודיו החדש נמצא בפלורנטין, והוא אכן גדול ומואר, זועק סטייל מכל פינה. בקומה התחתונה, על קירות בריקים לבנים, תלויות עבודות הוול ארט הענקיות ש"סוף סוף קיבלו את המקום הנכון" אומרת מירב. בקומה העליונה מוצגות עבודות נוספות, שמתחלפות בקצב ההולם את קצב הטורבו שלה, ובכל שעה ביום מירב נמצאת שם כדי לפגוש את הלקוחות, להקשיב להם ולייעץ להם.
מירב רינגל- בעלים ומעצבת המותג גליפס
שאלה
מהיכן הספה האפורה בתמונה העליונה?