אקלקטי פרושו אוסף נבחר ממקורות שונים וזו גם משמעותו של העיצוב האקלקטי. גישה חופשית ומותאמת אישית לעיצוב המאפשרת ערבוב והתאמה בין: סגנונות, צבעים, טקסטורות ודפוסים שונים. דרך התבטאות שמשקפת טעם אישי והעדפות ייחודיות. המאפיין המרכזי של עיצוב אקלקטי הוא מיזוג אלמנטים עיצוביים ליצירת מראה מושלם שמביא לתוצאה מעניינת שמשקפת את אישיותו של אוצר הפריטים.
את המונח אקלקטי טבעו היוונים ופרושו בחירת הטוב ביותר ממקורות שונים. בשלהי המאה -19, נראו הניצנים הראשונים של הסגנון האקלקטי שהתבטאו באדריכלות. דוגמה לבניין אקלקטי שנבנה בישראל הוא בית הפגודה בתל אביב. בתחילת המאה ה-20 , הסגנון האקלקטי חדר גם לאומנות, לעיצוב ומכך גם לעיצוב הפנים.
מה שהשפיע היה סגנון הארט דקו שאחד מהמאפיינים שלו הוא שילוב של אומנות מסורתית עם עיצובים גיאומטריים. במהלך המאה הקודמת, גברה מגמת הגלובליות. לסגנון האקלקטי התווסף נדבך נוסף של שילוב בין סגנונות עיצוב המיוחסים למקומות שונים בעולם. הסגנון האקלקטי תפס תאוצה. היום הגדתו משקפת שילובים מגוונים שכוללים: סגנונות, חומרים, מרקמים, תחומים ואלמנטים.
המאפיין בסגנון האקלקטי הוא השילוב שנובע ממקורות וגורמי השפעה שונים. בחלל המעוצב בסגנון אקלקטי אפשר לגלות השראה ממקומות שונים בעולם, סגנונות עיצוב, חומרים, רהיטים ופריטים ששולבו ביחד לכדי מראה ייחודי.
השילוב בין סגנונות מתבצע באמצעות חיבור בין אלמנטים עיצוביים שונים. לדוגמה: בחלל מעוצב בסגנון קלאסי ישולבו אלמנטים מודרניים, וינטג' עם מודרני, תעשייתי עם כפרי וכדומה.
חיבור בין מרקמים שונים, כגון: משטחים מחוספסים לצד אלמנטים חלקים ומלוטשים, בדים ארוגים במרקם טבעי ולא מעובד לצד קטיפה, עצים בעיבודים גולמיים לצד עצים להם גימור חלק ואפילו מבריק.
ריהוט ופריטי ריהוט הם הבולטים ביותר במגמת העיצוב האקלקטי. שילוב של רהיטים או פרטי ריהוט מסגנונות עיצוב המנוגדים לשפת העיצוב הכוללת של הבית, יכול לתת את הטאץ' האקלקטי ובכך להעניק לחלל המעוצב את תחושת האקלקטיות.
הדוגמאות של דפוסים שונים יכולות לבוא לידי ביטוי, בקירות, בעיצוב פריטים, בריפודים, בווילונות, בכריות, בכיסויים ובשטיחים. הדפוסים יכולים להיות: פרחים, גיאומטריים, פסים, נקודות ועוד.
העיצוב אקלקטי מתקשר גם לעיצוב מוצרים שמותאמים לסגנון עיצוב הפנים האקלקטי. דוגמה לכך מהווים מוצרים בעיצוב עתיק כשהם מיוצרים מחומרים עכשוויים, רהיטים או פריטים שנשרפו בכוונה תחילה או עברו תהליך יישון, או פריטים שימושיים מתחומים אחרים שבעיצוב מחדש הפכו לרהיטים או פריטי ריהוט.
בעיצוב פנים אקלקטי, ניתן לשלב בין השפעות ממקומות שונים בעולם, לדוגמה: פריטים המיוחסים לעיצוב יפני יכולים להשתלב בכל סגנון מערבי. זה נכון גם לכל סגנונות העיצוב האתניים.
מעצם הגדרתו של העיצוב האקלקטי, ניתן להבין שכל החומרים מתאימים. המפתח להשגת עיצוב אקלקטי מוצלח הוא השילוב. זה יכול להיות חיבור בין חומרים זהים או מנוגדים. המטרה בעיצוב אקלקטי טמונה ביכולת של יצירת מראה שכל פרטיו בסופו של דבר מתחברים אחד ולשני.
עץ הוא חומר רב-תכליתי בעיצוב אקלקטי. כל סוגי העץ מתאימים, אם זה אלון, אגוז, טיק או עץ משוחזר. אחת מהסיבות לשימוש בעץ היא תוספת של חמימות.
אלמנטים מתכתיים, כגון ברזל, פלדה, נחושת, נירוסטה ופליז, תורמים להיבטים מנוגדים. תעשייתי, מודרני, נוסטלגי, כפרי ועוד. השימוש במתכת יכול להיות ברהיטים, בגופי תאורה, בפריטים אדריכליים ובחפצי נוי.
לתוספת של שקיפות ותחושת מרחב גדולה, לזכוכית יש תפקיד חשוב בסגנון האקלקטי. תרומתה לעיצוב יכולה להיות ברהיטים, וויטרינות, מחיצות, מראות, גופי תאורה וחפצי נוי.
פריטי טקסטיל במרקמים ודפוסים שונים, הם כלי נהדר לשילוב בעיצוב האקלקטי. באמצעותם אפשר לחבר בין מרקם גס לעדין, בין פרחים לגאומטרי. לדוגמה: שטיח או כריות עם דפוס של פרחים על רקע של עיצוב מודרני. כיסוי מיטה אתני בחדר שינה קלאסי או מודרני.
ריפודי עור או דגשים מעור שמשולבים ברהיטים, עשויים להוסיף לעיצוב האקלקטי נגיעה של יוקרה.
אריחים בצורות, צבעים ודפוסים שונים משמשים לריצוף, קירות כוח, המוסיפים אלמנט דינמי לחלל.
השימוש בבטון לריצוף, משטחים ואלמנטים דקורטיביים, תורם לעיצוב האקלקטי את הפן המודרני תעשייתי.
עיצוב שפתוח לשילוב חומרים מודרניים ומתועשים, כגון: פלסטיק, פי וי סי, אקריליק, ועוד רבים אחרים, שמעבר להיותם פרקטיים הם יכולים להעניק מראה עכשווי.
אבן טבעית, כמו שיש, גרניט או טרוורטין, יכולה לשמש חומר לריצוף, משטחים, וחיפוי קירות. תרומתה לעיצוב האקלקטי מתבטא בחיבור אלגנטי לטבע.
כמו העץ והאבן הטבעית, גם הנצרים, קש, יוטה, וחבלים שהם כולם חומרים טבעיים, יכולים להשתלב בעיצוב האקלקטי כרהיטים, גופי תאורה, שטיחים ופריטים משלמים.
בעיצוב אקלקטי, אמנם אין כללים מובהקים לבחירת הצבעים, אבל יש כמה מאפיינים נפוצים. הסוד טמון בחופש הבחירה וברצון להתנסות בחיבורים בין גוונים וצבעים שונים.
יכולים לשמש כרקע לעיצוב רגוע, או להיפך, על רקע רגוע שצבעיו ניטרליים מוסיפים רהיטים או פריטים בצבעים נועזים.
בעוד שעיצוב אקלקטי חובק מגוון צבעים, לרוב הוא מתחיל בבסיס ניטרלי. גוונים ניטרליים, כגון לבן, בז' ואפור, יוצרים רקע מגובש המאפשר לשאר הצבעים והדוגמאות לבלוט.
אלמנטים שנראים כתכשיטים יכולים לענות על מגמת האקלקטיות, תוספות של פליז מוזהב, ניקל מבריק, פריטים בגוונים של אבני חן כמו: ירוק אמרלד, כחול ספיר, אדום קורל ואחרים, משמשים לעיתים קרובות כאלמנטים שמוסיפים נקודות מיקוד ותחושת יוקרה.
עיצוב מהסוג המשלב הזה ידוע בשילובי הצבעים הבלתי צפויים שלו. השילובים יכולים להתבטאות על קירות, ריפודים ותוספות. אפשר גם לשלב בין צבעים חמים כמו כתום, אדום, צהוב עם גוונים קרירים של כחול וירוק.
לתוספות של רכות, לצד צבעים נועזים, אפשר לשלב גם גווני פסטל רכים יותר, כמו ורוד סומק, ירוק מנטה או כחול שמיים.
גם לגוונים שמתחברים לטבע, לאתניות ולכפריות ויוצרים תחושה נעימה ומרגיעה יש מקום בעיצוב האקלקטי.
כמו בכל סגנון עיצוב, גם בעיצוב האקלקטי לתאורה יש חשיבות גדולה ואולי אפילו יותר מאשר בסגנונות אחרים. כי באמצעות התאורה ניתן להדגיש ולסייע לחיבור בין אלמנטים שונים שיחד יוצרים את העיצוב האקלקטי.
העיצוב המסוים הזה אידיאלי לשילוב הומוגני בין תאורה טכנית שמיועדת להצפת כל חלל בשפע של אור לבין גופי תאורה דקורטיביים שמקורם בסגנונות עיצוב שונים.
אחד מהאמצעים ליצור מראה אקלקטי הוא השימוש בגופי תאורה שיבלטו בעיצובם ובניגודם לעיצוב הכולל. כמו נברשת קריסטל קלאסית על רקע מודרני, תאורה גאומטרית על רקע של עיצוב קלאסי. גופי תאורה צמודים לקיר בצורת פמוטים על רקע של עיצוב תעשייתי ועוד כיד הדמיון הטובה.
סגנון העיצוב חובק את השימוש במנורות לא תואמות, שעשויות להיות בעלות צורות, גדלים או אפילו צבעים שונים שמחוברים יחד לגוף תאורה אחד.
גופי תאורה בוהמיים, כגון תליוני ראטן ארוגים בעבודת יד, נרשות חרוזים או אהילי מקרמה, יכולים ליצור נקודות עניין שיוסיפו לאווירה קלילה ובלתי מחייבת.
כאן המקום שאפשר להפוך חפצים אומנותיים, נוסטלגיים ואישיים לגופי תאורה ייחודיים, זה יכול להיות סמובר מבית סבא, מנורת נפט ישנה, פסל או פריט אחר שטומן בחובו סיפור אישי.