כשהבית נעטף בלובן, חומריות טבעית ואומנות מקומית, נוצר דיאלוג פורה בין הטבע שבחוץ, פירות היצירה ועולם העיצוב. הגבולות בין גלריה וחוויית אירוח אינטימית מיטשטשים והבית לובש חג.
ביתה של ראלי סמית, אומנית, פסלת ויוצרת קרמיקה, נפתח לקראת שבועות כחוויה אסתטית המחברת בין טבע, חומר ויצירה מקומית. חללי הבית התמלאו בשכבות עדינות של לבן, אור ושקט, כשאומנות על הקירות מכתיבה את השפה העיצובית כולה ויוצרת דיאלוג בין אובייקטים, טקסטורות וסטיילינג מוקפד.
הטנא שהתאסף בבית התל אביבי מקבל פרשנות חדשה — לא פירות אדמה, אלא אוסף של עבודות אמנות, קרמיקה ופריטים של יוצרים מקומיים. כל אלמנט מרגיש כחלק מאוצרות מדויקת הנשענת על מינימליזם בהיר, חומריות טבעית וקווים נקיים.
“עיצוב הבית הוא לא רק סידור רהיטים אלא אוצרות של רגעים”, אומרת אורנה מזור, אוצרת ומעצבת הסט. “הפעם האומנות הייתה נקודת המוצא, ומתוכה נגזרו החומרים, הפריטים והאווירה כולה”.
בהשראת הטרנדים משבוע העיצוב במילאנו, החלל משלב טקסטורות טבעיות, עבודות יד ושפת מינימליזם רך, שמעניקה עומק ותחושת רוגע מבלי להעמיס.
