עבור רובנו, הבית הוא המקום שאליו חוזרים כדי לנוח מהעולם שבחוץ. עבור בלה, החזרה לביתה ביישוב נעלה הייתה הרבה מעבר לכך – זו הייתה חזרה אל הזיכרונות, אל השורשים, ואל המקום שבו הכל התחיל.
לפני שמונה שנים, בנה יונתן החל ללמוד בתיכון במודיעין, ובמקביל קיבל החלטה שהגדירה את דרכו: להתכונן לשירות קרבי. הוא הקדיש את עצמו לכך כמעט מדי יום – קרב מגע, כושר קרבי, חדר כושר – מסלול חיים ברור של מחויבות, התמדה ואהבה לארץ. החיים בכפר כבר לא התאימו לשגרה הזו, והוריו בחרו לעבור למודיעין כדי לאפשר לו להגשים את דרכו, בעוד הבית בנעלה נותר מאחור – ממתין.
הציור של נינה ליזיק
ציור של נינה ליזיק
רס''ל יונתן סביצקי, ז''ל עם אימו, בלה
רס''ל יונתן סביצקי, ז''ל עם אימו, בלה
