יש מי שיברך על הסבתם של לולים תעשייתיים לחללים מסחריים המיועדים לצרכים שאינם חקלאיים, ויש מי שיבכה את העבר, אבל דבר אחד בטוח – החלל הגדול, שנמצא על שטח מרווח ולרוב באזורים המרוחקים מהמרכז היקר והסואן, מאפשר לבעלי מלאכה שונים ליהנות מיתרונותיו. לאחר שיפוץ, שלעיתים משמר את פיסות העבר הקטנות, הופך החלל להאנגר רחב המאפשר תצוגה גדולה או חללי עבודה וכל זה במחירים סבירים. חלק מלולי העבר הללו, שהוסבו להאנגרי עיצוב, שמרו על אלמנטים מקוריים כמו רשתות לולים, חלונות וקורות. הצצנו פנימה לתוכם.
רשתות הלולים עדיין על החלונות
במקור: לול תרנגולות
היום: תומיק, סטודיו ואולם תצוגה לחפצים ורהיטים מעץ מלא או ממוחזר באבן יהודה
רשת הלול על החלון. צילום: בועז לביא ויונתן בלום
איך התגלגל: הלול עבר כמה ידיים לפני שהגיע לידיה של תמר ליברמן, בעלת המקום. הוא היה שייך למשפחה שגידלה תרנגולות וביצים לאורך שנים, ולאחר פטירת אב המשפחה הוא הוסב לנגרייה ואז לסטודיו של אמנית. כשזו עזבה, המקום נשאר נטוש הרבה זמן ובשל מצבו המוזנח עבר שיפוץ על ידי תמר, כשזו נכנסה למקום.
המראה החדש: מבנה הלול מבחוץ נשמר, וכך גם מנגנוני הסגירה החיצונית של הלולים. נשמרו רשתות הלולים על החלונות, ומנורת לול שנמצאה תלויה במקום נצבעה בצהוב ונתלתה בכניסה לסטודיו. מתקן אדום להאכלת תרנגולות הושאר והונח בצד. ליד הסטודיו יש עדיין לול פעיל, שממנו נרכשות ביצים טריות.
מנורה שנצבעה עומדת בכניסה. צילום: בועז לביא ויונתן בלום
מתקן האכלה על השטח הקודם
הפְּנים נצבע בלבן
במקור: לול תרנגולי הודו
היום: Fine Lab, חנות וסטודיו למוצרי בית וטקסטיל בעין ורד
מראה תעשייתי
איך התגלגל: המקום היה שייך לסבא של לי-מור מורבר, אחת השותפות בחנות, והוא היה פעיל כלול במשך 15 שנה. כשנסגר, בשל קושי לתחזק תרנגולי הודו, הוא עמד בשיממונו 35 שנים.
המראה החדש: שופץ מן היסוד עם רצפת בטון מוחלק וגג אזבסט ישן שהוחלף. עמודי הברזל היצוקים שומרו ונצבעו בלבן כדי להתאים לקונספט העיצובי של החלל. חוטי החשמל הושארו בכוונה והקירות חופו בפנלים מבודדים. כדי להסב את הלול מחוסר הדלת לחנות, נבחרה ויטרינה לכניסה, וכדי לשמור על המראה התעשייתי הותקן מזגן עשוי תעלת פח רחבה.
דוגמנית: איה. צילום: דרור כץ
הסילו עדיין באופק
במקור: מכון תערובת ומיון ביצים
היום: The Butcher's Furniture, סטודיו לרהיטי עץ, רמות השבים
ברקע סילו המזון. צילום: גלעד רדט
איך התגלגל: המבנה שימש עד לפני ארבע שנים כמקום לממכר ביצים וכן כמכון תערובת, שממנו משלחים מזון לכל הלולים בארץ. הוא מצוי במתחם שמשמש עד היום כמכון מיון ונקודת מכירה לביצים עבור אנשים שמגיעים מכל הארץ.
המראה החדש: המבנה נשאר כפי שהיה כמעט לגמרי, עם הקירות, התקרות, העמודים והדלתות המקוריות. כשאדם אפרת ושותפו ליאון ליכט נכנסנו למקום, הם הוסיפו גלריה, מטבח ושירותים. הקו העיצובי נוצר בהשראת שולחנות העבודה של פעם: שולחנות קצבים, נגרים, אופים, מסגרים ונפחים, והמראה הכללי הוא של לופט תעשייתי-כפרי. אחד ממסועי המזון, מעין חגורה שהייתה מעבירה את זרעי הפשתן לסילו, נמצא לפני השיפוץ זרוק, ומשמש היום כמתקן עציצים.
עציצים ממסוע לתערובות. צילום: גלעד רדט
חלל החנות. צילום: גלעד רדט
הלול הפך לאסם
במקור: לול תרנגולות
היום: האסם, בית עיצוב ומפעל לרהיטים, גופי תאורה ואביזרים לבית, קריית ענבים
עמודי הברזל המקוריים נשמרו. צילום: יח"צ
איך התגלגל: תפקודו של הלול הופסק בשל קשיים כלכליים, הלולים ננטשו והוזנחו, ובמהלך השנים נעשו ניסיונות לעורר את המקום כיקב, אולם גם זה לא צלח. בעל "האסם" ביקר בקיבוץ קריית ענבים וזיהה את הפוטנציאל במבנה המיושן ובאווירה הפסטורלית מסביב והחליט לשפצם.
המראה החדש: חלל במראה תעשייתי אמנותי שבו נשמרו עמודי הברזל המקוריים וכן רשתות הלולים על החלונות.
כך נראה הלול לפני השיפוץ
מרכזית