ישראלי ברשת: הבלוג שמשלב בין הדרכות יצירה לחוויות משפחתיות

שנת הקמה: 2008

כמות גולשים חודשית: 7,000

תחום עיסוק: עיצוב, איור, הדרכות DIY, אימהות, גילוף חותמות בהתאמה אישית

"הבלוג הוא הבלוג האישי שלי. מצד אחד הוא מציג את כל היצירות שלי, ומצד שני, בפוסטים תמיד שזור גם סיפור אישי עלי, על הילדים שלי, על מה שמעצבן אותי (רוב הפוסטים עוסקים בזה), ועל דברים שאני אוהבת. מדי פעם אני מעלה הדרכות בטכניקות שאני מתנסה בהן.

הבלוג נותן לי המון סיפוק והרגשה נהדרת  של ערך מוסף בחיי היומיום המייגעים. בני המשפחה קצת פחות אוהבים שאני עוקבת אחרי כל צעד שלהם ואז כותבת עליהם בבלוג, אבל אין להם ברירה, הבלוג הוא חלק ממני".

 

"הקמתי את הבלוג בשנת 2008, כשחיפשתי בית שירכז את כל היצירות שלי, שאוכל לפרט בו את תהליכי העבודה של כל יצירה וגם לפרסם הדרכות.

אמנם בפוסט הראשון בבלוג כתבתי שמדובר בבלוג יצירה, ושאני מבטיחה שלא לכתוב יותר מדי על הילדים שלי, אבל ההחלטה הזאת שרדה בערך שבוע. כמעט מיד השתלטו על הבלוג כל מיני סיפורים חמודים והתנהגויות הזויות של בני המשפחה. להפתעתי הרבה גיליתי שאני נהנית מאוד מהכתיבה, ממש כמו מהיצירה".

 מה את עושה בחיים חוץ מהבלוג?

"אני עובדת כמנתחת מערכות ואמא לארבעה, נשואה לגבר חמוד ובלתי 'חניך' לחלוטין, תכונה שלמרבה הצער הוא הוריש לארבעת ילדיו.

בזמן הפנוי שלי אני מתכננת מדי יום לעשות ספורט,  מתחילה חוג קרמיקה ופורשת ממנו, מתחילה חוג עיסת נייר ופורשת ממנו, נרשמת לחוג צילום ועדיין לא פורשת ממנו (רק בגלל שהוא לא התחיל עדיין)… אני נמצאת הרבה במטבח בשל הצורך להאכיל את משפחתי (עוד לא מצאתי את הדרך לפרוש מהמטבח). בין לבין אני מסיעה את הילדים שלי למגוון חוגים ומפצירה בהם, למרות גילם הצעיר, להוציא רישיון".

"רוב ההשראה מגיעה מהאינטרנט, בעיקר מפינטרסט ומבלוגים של יוצרות שאני אוהבת. אני זוכרת שבפעם הראשונה שראיתי בלוג של בחורה שמגלפת חותמות על גומי, לא הלכתי לישון עד שהכנתי חותמת בעצמי. את החומרים של החותמות אי אפשר היה לרכוש בארץ, וחיפשתי מדריכים באינטרנט וחנויות בחו"ל. אני חושבת שאני בין הראשונות בארץ שהתחילו את הטרנד הזה. לאחר שגילפתי לעצמי וממש התמכרתי לעיסוק הזה, התחילו לזרום הזמנות לחותמות מעוצבות ומותאמות אישית, ומשם נולד העסק הקטן שלי. הכול בזכות התמונות שהעליתי לבלוג ובזכות האובססיה שלי ללמוד את הטכניקה".

"יש המון פידבקים, רובם מסוג 'למה את לא כותבת יותר בבלוג'. המון אנשים כתבו לי שהגיעו לבלוג במקרה ואז קראו אותו מהפוסט הראשון. כשהיו כמה פוסטים שכתבתי שלא לוו בסיפור, מיד קיבלתי פידבקים מסוג: 'מה זה, למה אין סיפור הפעם, למה סתם להעלות יצירות?' (כי זה בלוג יצירה, כאילו?…)

אחיינים שלי וקרובי משפחה אחרים מבקשים ממני בקביעות לכתוב עליהם בבלוג, ואני תמיד מסבירה להם שכרטיס הכניסה לבלוג הוא לעשות איזו פדיחה איומה, ובאמת, חלקם עמדו בזה וכתבתי עליהם. הילדים שלי, לעומת זאת, מבקשים ממני בקביעות להפסיק לכתוב עליהם בבלוג – אבל שישכחו מזה, אין מצב".

"אם יש משהו בתחום היצירה שתפס את עיניכם (ובגללו לא ישנתם בלילה), לכו על זה, גם אם זה מצריך לתרגם הדרכות מסובכות או לקנות חומרים שלא התנסיתם בהם בעבר וקצת קשה להשיג אותם. תתפלאו כמה רחוק זה יכול לקחת אתכם וכמה אנשים יסחפו בעקבותיכם".