חלומות העיצוב שלנו ניזונים ממגזינים ואתרים שבוחרים את צילומי הבתים והפינות המעוצבות בקפידה. כמו בתצוגות אופנה, מהן נקבל השראה ללבוש האופנתי אך לרוב לא נרכוש את האאוטפיט האוונגרדי שעל המסלול, כך גם בעיצוב: נראה את העיצוב המעז והחצוף בצילומים, ונמשיך לפנטז על הבית הבא שבו אולי, אם רק יהיה לנו תקציב, גודל ואומץ, הם ישתלבו בחיינו. הנה חמישה עיצובים שסביר כי לא היינו מעזים להשתגע איתם, אבל כדאי שנתחיל לחשוב בכיוון.
מטבח: בהשפעת השוק
תכנון ועיצוב של מטבח כולל ערב רב של חומרים, החל מרצפה ואריחים ועד שיש, סוג הארונות, החזיתות, הידיות ואביזרי תלייה ודקורציה. מאחר שהאזור מיועד לבישול והכנה, וברוב המקרים שולט בו הברדק, לאותם חומרים יהיו בדרך כלל מאפיינים שקטים ורגועים עם פלטת צבעים עדינה או לכל היותר מתחכמת. הסביבה, שבה מצויה דירת הדופלקס הזו, היוותה השראה לקחת את סך החומרים יותר מצעד אחד קדימה. הדירה ממוקמת קרוב לריחות ולטעמים של השוק בתל אביב ולכן עיצובה הושפע לא רק מטעמם של הדיירים, אלא גם מטעמי השוק. במטבח התערבבו להם יחד אריחי רצפה משושים בצבע אפור בטון, אריחים בצבע לימון, אריחים מעוטרים בצד הנגדי וכאילו זה לא מספיק – גם חזיתות מטבח בצבע כחול עז ומשטחים משני סוגים.
למה להעז: אווירה חמה והרמונית, עיצוב בעל עניין ולא מהודק מדי.
תכנון אדריכלי ונגרות: טל בהיר-גוטהילף. הום סטיילינג: ג'ודי שרת. צילום: אבישי פינקלשטיין
פינת ישיבה: להציץ מבעד לספרייה
פינת המשפחה היא מקום להתלכדות ולמנוחה, ולרוב נעדיף לשלב בה חומרים רכים, בהירים ועוטפים, שיגרמו לנו להירגע, להרים רגליים ולנשנש את העוגיות לצד הקפה. במקרה של פינת המשפחה הזו, שממוקמת מאחורי גרם מדרגות מרשים, נבחרו צבעים עזים החל בשטיח הפסים ובספות הרב גוניות ועד הקיר הפרונטלי האדום, שהגוון שלו מתכתב עם הכריות והטקסטיל. המדרגות הלבנות יחד עם הקירות הלבנים, המכילים בתוכם גם דלתות לבנות, מהווים רקע קונטרסטי לפינה המציצה מתחת לגרם המדרגות. המעצבת בחרה לשלב מערכת קיר מודולרית עשויה אלומיניום, תוך יישום קווים אסתטיים ומינימליסטיים. מכיוון המדרגות משמשת מערכת הקיר כמעקה בטיחות, ומצידה השני, באזור פינת הישיבה, היא מתפקדת כספרייה אלגנטית ודקורטיבית.
למה להעז: החלל נשאר פתוח, רחב, אוורירי ומואר. הספרייה בעלת מראה ורסטילי יוצא דופן, שמקבל נפח אחר עם מראה הפינה האדומה מאחוריו.
עיצוב פנים: אנט פרומר. ספרייה: דומיסיל. צילום: אלעד גונן
עיצוב פנים: אנט פרומר. ספרייה: דומיסיל. צילום: אלעד גונן
וילון: יש מספיק אור
ארצנו התברכה בכמויות אור מרשימות, שמחממות אותנו כראוי, לפעמים יותר מדי. פתחי החלונות גדולים, האלומיניום הפך לחלק אינטגרלי מהעיצוב, וגם כשיש תריס, מספיק לפעור בו חרך קטן, ואלומות האור כבר שוטפות את החלל. לכן יש כאלה שמעדיפים להשאיר את החלונות נטולי וילונות, ואם כבר בוחרים טקסטיל לעיטור – יהיה זה בד לבן ובהיר, לכל היותר כזה המכיל דוגמה עדינה וכמעט בלתי נראית. "אנשים ומעצבים רבים חוששים שווילון בעל נוכחות ישתלט על החדר, יחסום את האור או יכביד על האווירה", אומרת בילי לוי קרטין, בעלת המותג "Bella בית מלאכה לעיצוב בבדים", "יצא לי לתפור הרבה מאוד וילונות, רובם הגדול היה בגוונים של לבן-בז', כשהלקוחה הנועזת ביותר ביקשה וילונות בצבע ורוד עתיק". דווקא בחירה מדויקת, מעניינת ומרעננת יכולה לעשות פלאים לכל חדר ולהעניק לו אופי.
למה להעז: מראה מתוחכם ועשיר, שמקפיץ את מראה החדר בכמה רמות.
עיצוב פנים: STUDIO KATANOS. צילום: יואב פלד
אמבטיה: לא רק לילדים
אם יש מקום בבית שבו אנחנו רוצים להרגיש את הניקיון וגם לראות אותו – זהו חדר הרחצה. כדי לראות נקי, הנטייה היא לבחור באריחים בהירים ולעטר אותם קלילות באריחים מצוירים או דקורים קטנים. משום מה לא נרשה לעצמנו להתפרע עם ארון צבעוני במיוחד, אריחים דומיננטיים כחיפויי קירות, ואם כבר נעז ונשתגע – נעשה זאת באמבטיה של הילדים. אנחנו אומרים שגם למבוגרים מגיעה טיפת הומור, אם לא כמה טיפות יחד.
למה להעז: לפרק הזמן המוגבל שבו אנחנו כבר שוהים בחדר הרחצה, יכול להתאים גם עיצוב צבעוני ומפתיע.
עיצוב פנים: מירב שלום. צילום: שי אפשטיין
האחרון יגרום לאורח לרצות למות
גם הראשון... לא רק לאורח