חלל פתוח – או בשמו המוכר "אופן ספייס" – הוא דרך נהדרת להכניס לבית זרימה ותחושת מרחב. ברוב המקרים החלל הפתוח משמש כאזור הציבורי של הבית וכולל את הסלון, המטבח ופינת האוכל, אבל יש גם מי שבוחרים לעצב אזורים אחרים כחלל פתוח, ולעיתים אף את הבית כולו.
המשמעות של חלל פתוח, היא שאין חלוקה לחדרים או קירות שמפרידים בין אזור אחד לאחר. לצורת התכנון הזאת יש יתרונות רבים – היא מאפשרת ניצול טוב יותר של השטח, פותחת את הבית לאוויר ואור, ובאופן כללי מעניקה תחושה של זרימה. עם זאת, עיצוב חלל פתוח עלול לזמן לא מעט שגיאות – וכך תוכלו להימנע מהן.
אין חלוקה לאזורים
בחרתם לתכנן את המטבח, הסלון ופינת האוכל בחלל פתוח אחד? מעולה. אבל זה לא אומר שאתם לא צריכים להגדיר בנפרד כל אזור ואזור. האווירה שאנחנו מבקשים ליצור בכל אחד מהמרחבים האלה שונה בתכלית, וכך גם השימוש שאנחנו עושים בהם.
בשביל להפריד בין אזורים לא צריך קירות. מספיק שתעמידו את הספה באופן שיחצוץ בין המטבח לסלון, וכבר יצרתם שני אזורים שונים. באופן דומה ניתן להשתמש בשולחן של פינת האוכל או באי במטבח כאלמנט שמגדיר איפה נגמר אזור אחד ואיפה מתחיל אחר. עוד דרך ליצור הפרדה עדינה היא להשתמש בשטיח שיתחם אזור מסוים, או בריצוף שונה. אפשר לנצל גם את מבנה הבית כדי להגדיר את החללים. אם יש לכם אזור פינתי יחסית, תוכלו למקם בו את שולחן האוכל וליצור אזור ישיבה אינטימי.