לא במקרה, יותר ויותר בעלי בתים מעלים את שאלת הקמין כבר בשלב השיפוץ או התכנון, ולא משאירים אותה לסוף. קמין טוב לא "נכנס" לבית. הוא נטמע בו. הוא צריך להתאים לאדריכלות, לשפה החומרית, להרגלי החיים, וגם לרמת הנכונות של בני הבית לחיות איתו באמת, לא רק להתפעל ממנו בשבוע הראשון.
מכאן גם נולדת השאלה המתבקשת, האם לבחור קמין עץ, קמין גז, או בכלל פתרון אחר. התשובה, כמו שקורה לא פעם בעולם העיצוב, לא מתחילה בטכנולוגיה אלא באופי החיים.
קמין עץ הוא עדיין הדבר הקרוב ביותר לדימוי שרוב האנשים נושאים איתם. יש בו עומק אחר. הלהבה מרגישה חיה יותר, האש נוכחת יותר, וגם מי שלא נכנע בקלות לקלישאות מודה שיש הבדל בין חום של קמין עץ לבין חום שמגיע ממקור אחר. זה לא רק עניין של טמפרטורה, אלא של חוויה. של צליל, של קצב, של גוף אש שבאמת נוכח בחדר.
אבל דווקא בגלל העוצמה הזאת, קמין עץ דורש יחס רציני. הוא לא מתאים לכל בית, ולא לכל לקוח. בבית שבו רוצים קמין כחלק ממעטפת אדריכלית מוקפדת, צריך לחשוב מראש על הארובה, על החיפויים שמסביב, על המרחק מחומרים רגישים, על גובה הפתח, על הפרופורציות של הקיר כולו. קמין כזה לא נבחן רק לפי הדגם אלא לפי האופן שבו הוא יושב בתוך החומר שמקיף אותו. ברזל, אבן, טיח מינרלי, בטון, נגרות, הכול מושפע ממנו.
טיפ זהב: דודי מברפמן קמינים אומר שהטעות הנפוצה היא להתאהב במראה של הקמין לפני שבודקים אם המעטפת שסביבו באמת מתאימה לו. לדבריו, בקמין עץ נכון להתחיל דווקא מהתנאים של הבית הארובה, החיפויים, המרחקים ואופי השימוש ורק אחר כך לבחור את הדגם.
בקמין עץ כאן יש גם עניין של שימוש. מי שבוחרים קמין עץ צריכים להיות שלמים עם מה שהוא מביא איתו. לא רק המראה, אלא גם העבודה הקטנה מסביב. אחסון עצים, הדלקה, ניקוי, הקשבה לאש, הבנה שלא מדובר בגוף חימום "מיידי" אלא באלמנט שחיים איתו. יש בתים שזה בדיוק מה שהם מחפשים. יש אחרים שיגלו מהר מאוד שהם אוהבים את הרעיון יותר מאשר את השגרה.
