למרות הקשר המשפחתי הקרוב והעובדה ששתיהן גדלו באותה סביבה, כל אחת מהאחיות הגיעה עם תפיסת חיים אחרת, קצב אחר וטעם אישי שונה לגמרי. האחת ביקשה בית דרמטי, עמוק ומלא נוכחות, בעוד השנייה חלמה דווקא על חלל רגוע, מואר ונקי.
“מהרגע הראשון היה ברור שלא מדובר בשני בתים דומים”, מספר יוסף. “היה חשוב לי שכל בית ירגיש כמו המשך ישיר של האישיות של מי שחיה בו”.