כעת עובר הפרויקט לשלב הבא – מינוי משרד אדריכלים מוביל לפיתוח, שיכלול את התכנון המפורט של הקמפוס, תיאום כלל תחומי ההנדסה, שילוב עקרונות קיימות, עבודה במתודולוגיית BIM והובלת תהליך האישורים מול הרשויות. המשרד שייבחר יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הנהלת המיזם, עיריית באר שבע וגורמים ציבוריים נוספים, ויתמוך בפעילות יחסי הציבור והגיוס של הפרויקט.
שלב הפיתוח הבא יתמקד ביישום האדריכלי וההנדסי המלא של הפרויקט, תוך הקפדה על ערכיו המרכזיים: פונקציונליות – תכנון יעל, נגיש, ועמיד לאורך שנים; גמישות – התאמה למגוון שימושים ותוכניות חינוכיות; זהות ומקום – שילוב המרקם העיורני של באר שבע תוך שמירה על ייחודיות וחוויה מעוררת השראה; קיימות – שימוש באנרגיה מתחדשת ותכנון אקלימי חכם; וחִבְרוּרִיּוּת (interconnectivity) – יצירת תחושת פתיחות והזמנה לציבור, תוך הקפדה על ביטחון, בטיחות ופרטיות.
למסמכי המכרז המלאים ולהרשמה להשתתפות לחצו כאן.
התהליך יתקיים בצורה יסודית כדי לאפשר למשרדים המעוניינים להשתתף להכיר לעומק את חזון הפרויקט ואת עקרונותיו התכנוניים. במסגרת זו ייערך ביקור שטח בבאר שבע שיאפשר למתמודדים להתרשם מהאתר, להצגת החזון, ההזדמנות והשלבים הבאים, לשאול שאלות מקצועיות ולקבל מענה ישיר מצוות ההובלה של הפרויקט.
המועמדים נדרשים להציג חיבור אמיתי לחזון הכפר הציוני העולמי ולתוכנית האב, תוך יכולת לשלב ערכים של ציונות, קיימות ותכנון קהילתי בסביבה המדברית של באר שבע. על המשרד להיות רשום ומורשה בישראל, בעל ניסיון מוכח בתכנון קמפוסים חינוכיים או ציבוריים בהיקף דומה, ויכולת להוביל צוותי תכנון רב־תחומיים עד שלב ההיתרים. בנוסף המועמדים נדרשים להציג חיבור אמיתי לחזון הכפר, מומחיות בתכנון בר־קיימא (LEED), ניסיון עבודה ב-BIM, וכן יכולת פיננסית וביטוחית מתאימה. הקריטריונים ייבחנו לפי המשקלים הבאים: ניסיון רלוונטי – 25%; כישורי הצוות – 20%; יכולת ומשאבים – 15%; והבנה של החזון וההקשר התכנוני – 40%. חמשת המשרדים שיקבלו את הציונים הגבוהים ביותר יוזמנו לשלב הבא.
"מדובר ביוזמה הציונית הגדולה והמשמעותית ביותר שמקודמת כיום עבור העם היהודי כולו – והיא יוצאת לדרך דווקא בבאר שבע, ערש הציונות והחיבור ההיסטורי של העם היהודי לארצו לאורך יותר מ־3,000 שנה" אומר ראסל רובינסון, מנכ"ל ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב. "באר שבע תמיד הייתה בלב חזון הפיתוח שלנו והקמת הכפר כאן היא עוד ביטוי למחויבות העמוקה שלנו לעתיד הנגב, לתושביו ולחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות. הכפר יהפוך למוקד עולמי של למידה, זהות וחיבורים – כזה שבונה גשר לדורות הבאים".