מפרידים ומאחדים: עיצוב מסעדה בסגנון אורבני ונינוח

מה עושים עם קוביית בטון מאתגרת, גדולה וגבוהה, שמתעתדת להפוך למסעדה? כיצד שומרים על אופי החלל וגובהו, מבלי לפגוע בו? איך משמרים את החלל הפתוח, שלו השפעה מכרעת בעיצוב המקום? ואיך יוצרים בתוך כל זה אווירה רגועה ואוורירית, שתהיה מנותקת מהרחוב הסואן והמרחב הציבורי סביב? עם שאלות אלו ועוד התמודד סטודיו העיצוב שנדרש למשימה. האם הוא עמד בה? מיד תגלו.

גובה החלל איפשר יצירת קומת גלריה עליונה ובה מקומות ישיבה נוספים. הגלריה נבנתה מקורות ברזל שחורות חשופות, המדגישות את הסגנון האורבני שנבחר עבור המקום. קומת הגלריה לא מתפרשת על כל מרחב המסעדה, ולכן רוב רובה של הקומה התחתונה עדיין נותר עם תקרה גבוהה, אשר מוסיפה לחוויה במסעדה.

אתגר נוסף היה שילוב כל המערכות הנסתרות, כמו מיזוג, אינסטלציה וחשמל בתקרה. תכנון המיזוג בפרויקט היה מורכב, שכן היה צורך למזג חלל גדול בעל שני מפלסים, המצריך יחידות מיזוג גדולות ותעלות רבות. בהמשך לכך, נבנו פתחי מיזוג עגולים שיוצאים מתקרת אריחים אקוסטיים בגוון טבעי, ומסודרים על גבי האריחים בצורה סימטרית. ביניהם מוקמו התאורה ושאר המערכות, מה שיצר פתרון חלוקה יעיל ואסתטי.

כמסעדה הפונה לקהל לקוחות מגוון, וביניהם גם סועדים מהמגזר החרדי, אחד הנושאים החשובים שהיה צריך לתת להם עליהם את הדעת הוא יצירת אזורי ישיבה מוגדרים, היוצרים חלוקה מסוימת, עבור לקוחות המעוניינים בפרטיות. הפתרון שנבחר הוא מחיצות העשויות נגרות ופרזול, אשר יצרו הפרדה בין אזור הישיבה בתאי ישיבה לבין השולחנות. כמו כן, אזור השירותים הופרד על ידי פרגוד זכוכית וברזל שחור, המתנשא עד לגובה תקרת הגלריה, ומלבד החציצה והמעבר הוא מייצר גם נישה חיצונית לנטילת ידיים בלבד.

השימוש בחומריות מגוונת מהדהד באזורים שונים בחלל. המחיצות בין אזורי הישיבה עשויות בחלקן העליון מפליז, אשר בא לידי ביטוי גם במידוף האחורי של הבר. גם הזכוכית של המחיצות חוזרת על עצמה, ונעשה בה שימוש גם בפרגוד המפריד בין אזור הישיבה לשירותים. חיפוי של פרקט למינציה שחור מופיע שוב בחלקן התחתון של המחיצות ובקומת הגלריה, ורצפת הבטון מהדהדת גם לעמודי הבטון המוצבים בכניסה. השימוש באותם חומרים בתצורות שונות יוצר עיצוב בעל קו המשכי וקונספט אחיד.