סבא לא היה מאמין: הדירה הישנה הפכה לפנינה של שלווה

החלל המרכזי מכיל מטבח מרווח עם מזווה נדיב מאוד, מחופה בעץ עם דלת נסתרת. במטבח הוקדש מקום לשטחי אחסון גדולים עבור כל כלי האוכל שנצברו עם השנים. פינת האוכל בהמשך למטבח משמשת כמרכז הבית, ובה שולחן נפתח שיכול לארח סביבו את המשפחה המורחבת. הצבעוניות בהירה עם שולחן לבן וכיסאות עץ בהיר, ומעל גוף תאורה שעוצב על ידי מעצבת הפנים ויוצר במיוחד. לדברי בעלת הבית, "כשהכדורים הלבנים בגוף התאורה דולקים זה מרגיש כמו שרשרת פנינים".

המרפסת המקורית הצמודה לסלון, שנסגרה במהלך השנים, נפתחה מחדש ויצרה מקום נוסף לשבת בו מול הירוק של הגינה שממול. עמוד מרכזי וגדול מאוד הפך להיות קיר הטלוויזיה ומייצר הפרדה חלקית מפינת העבודה, מסתיר את המעבר לאזור הפרטי ודלת חדר המאסטר. ספרייה גדולה שעוצבה במיוחד עבור החלל הציבורי ופינת העבודה מהווה אלמנט עיצובי מרכזי בחלל.

בחדר השינה של ההורים חדר ארונות ודלתות בפרופיל בלגי לבן ומקלחת מרווחת. הכניסה למאסטר של הבת מרוחקת מחדר ההורים והאווירה בה צעירה יותר עם צבעוניות מנוגדת של שחור ולבן. המקלחת סגורה עם קיר פרופיל בלגי שחור וזכוכית פסים סביב קיר גבס המסתיר את האסלה ומשמש כקיר טלוויזיה. מלבד זאת יש בדירה חדר שירות, כמות אחסון מאוד רחבה ושירותי אורחים.

"הדיירים סמכו עליי בכל רמה, החל מבעלי מקצוע והספקים ועד הסגנון העיצובי, מה שהוביל לפרויקט שהתנהל בנעימות ובזרימה אנרגטית חיובית על אף עיכובים סביב הגלים והסגרים הראשונים של הקורונה", מספרת המעצבת. "כמעצבת הרגשתי שמילאתי את רצונותיהם וצרכיהם בחלל בלי לזנוח את האני מאמין העיצובי שלי. לתחושתי הפוטנציאל שלי כמעצבת מומש במלואו. אני מציעה לסמוך על האדריכל או המעצב כי תהליך נעים עם אנרגיות טובות מביא לתוצאות מדויקות ושביעות רצון".